ארז אישר בחקירתו, כי לא סוכם על אחוז מדמי השכירות הראויים שגל ישלם אלא זה "נע לקראת ה- 50%/50%" (עמ' 62 שורה 6) ואישר כי לא אמר לגל, כי הוא רוצה שישלם 50% מדמי שכירות המשרד ואף לא 40% (עמ' 60). הוא אף לא יכול להשיב בחקירתו הנגדית בכמה אלפי שקלים לחודש מדובר (עמ' 63 שורות 23-18) ואישר כי סכום השכירות היה "בטל בשישים" ביחס לרווחים הצפויים (עמ' 64 שורה 12).
(19.4) משהובהר כי בין ארז וגל לא הועברה דרישה מפורשת לתשלום שכ"ד בשיעור X או Y ואף לא דרישה לתשלום אחוזים ספציפים וידועים לתשלום חלק מדמי שכירות ראויים עבור המשרד, נותר לבדוק האם ארז הוכיח מה דמי השכירות הראויים למשרד.
(19.5) בכתב התביעה נטען, כי השותפות פעלה מתוך המשרד הזה החל מיולי 2011. 80% מדמי השכירות וההוצאות המשרדיות משקפים את פעילות השותפות באותו משרד ועל כן גל צריך לשלם 40% מדמי השכירות וההוצאות.
בכתב התביעה נטען, כי דמי השכירות עבור 27 חודשים X 6,561 ₪ הם: 177,147 ₪ (חלקו של הנתבע).
מסכום זה יש לנכות סך 13,610 ₪ החזר הוצאות שהוציא גל וכן 4,415 ₪ חלקו של גל בשכירות מפרויקט סוקולוב 24 (לאחר ניכוי הוצאות).
ארז צירף חוו"ד שמאי בנוגע לשווי דמי שכירות במשרדים אלו.
עפ"י חווה"ד, דמי שכירות לנכס זה צריכים להיות כדלקמן:
לשנת 2011 – 110 ₪ למ"ר.
לשנת 2012 – 115 ₪ למ"ר.
לשנת 2013 – 120 ₪ למ"ר.
לשנת 2014 – 125 ₪ למ"ר.
לשנת 2015 – 125 ₪ למ"ר.
(19.6) אין חולק על כך, שארז עצמו לא משלם דמי שכירות. המשרד בבעלות חברה שהוא בעליה. וכלשונו: זה "נע" סביב 50 – 50 בכל הנוגע לשכר דירה.
(19.7) גל לא הכחיש שבתקופת השותפות, המשרד שימש את השותפות. התקיימו שם פגישות. צור אישר, כי הוא היה הרבה במשרד. בעלון וחומרי שיווק שהוצגו ע"י גל וצור (נספח 5 לתצהיר ארז) הופיעה כתובת המשרד. הוא אף שילם דמי שכירות כעולה מהחשבוניות שצורפו לתצהירו של ארז.
לא מצאתי לנכון לקבוע דמי שכירות ראויים לפי שנקבע בחוות הדעת.
הערכת המומחה התבססה גם על טענת ארז ולפיה יש במשרד ריהוט מפואר, כאשר המומחה אישר כי לא הלך לראות את הריהוט המדובר.
בעובדה שלא הוגשה חוות דעת מטעם הנתבע אין כדי להכשיר את החסר הקיים בחוות הדעת מטעמו של ארז.
(19.8) אין מקום גם לחייב בדמי שכירות לפרק הזמן שלאחר תום השותפות.
ארז אישר כי השותפות כבר אינה קיימת בפועל מדצמבר 2012.