ג. הנתבעת מודה כי הייתה במעמד של שלוח, ובמעמד זה בלבד.
(ההדגשות שלי – י.פ)
--- סוף עמוד 7 ---
להזכיר, מנהל שתי החברות – נפטא ישראל ונפטא קונגו הוא יוסף לוי אשר גם הגיש תצהיר מטעם שתי החברות. בתצהירו לא סתר או התכחש לנאמר בסעיף 3 לכתב התביעה המתוקן וסעיף 37 לכתב ההגנה. כך גם לא עשה בעת שהעיד בביהמ"ש.
תמיכה לנאמר ניתן גם למצוא בביאורים לדו"חות הכספיים של "נפטא" חברה ישראלית בע"מ וחברות מאוחדות שלה (נספח ל"ג, ל"ד לתצהיר של פלאטו שרון).
המסקנות העולות מכל האמור:
למרות שנפטא קונגו ונפטא ישראל הן בעלות אישיות משפטית נפרדת, נפטא קונגו, הייתה חברה בשליטתה המלאה של נפטא ישראל אשר הקימה והפעילה אותה, לצורך קבלת זיכיונות לחיפוש והפקת נפט בקונגו. יש לראותן, לצורך העניין, כגוף אחד הפועל להגשמת מטרה זו, כאשר נפטא קונגו מופעלת על-ידי נפטא ישראל ומקבלת הוראות ממנה בכל אשר היא עושה, כאשר יוסף לוי, הוא מנהלן של שתי החברות ומדבר בפה אחדבשם שתיהן. כך גם עשה בתצהיר אותו הוא הגיש לבית המשפט,מטעם שתי החברות.
לא בכדי, כאשר כשלה נפטא קונגו בחיפושי הנפט בקונגו, מטרה שלשמה הוקמה על-ידי נפטא ישראל, היא נכנסה לקשיים כלכליים והתפרקה.
בהחלטה מיום 3/5/07, נאמר בין השאר על-ידי ביהמ"ש המחוזי – כב' השופטת ורדה אלשייך:
"עולה לכאורה מסקנה ברורה, כי החברה המשיבה (נפטא קונגו – י.פ) חסרת נכסים ופעילות ואין לה התנגדות לבקשת הפירוק...".
עסקינן באחד המקרים המובהקים בו יש ל"הרים את המסך" ולייחס לנפטא ישראל, את כל שנעשה על ידי נפטא קונגו שגם מימנה את הפעילות שנעשתה, כפי שהדבר עולה מהביאורים לדוחות הכספיים.
ברע"א 8472/96 ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' מושב שיתופי מולדת, פד"י נא(1), 61 עת נדונו סוגיות "הרמת המסך" ו-"שליחות" בין חברות ב"אשכול חברות", מצטט כב' השופט ת. אור, את הדברים אותם פרסם מ' בן יאיר במאמר "הרמת מסך באשכול חברות" קובץ הרצאות במשפט אזרחי, בעמ' 42477:
"ואמנם, בן-יאיר עומד במאמרו הנ"ל על כך שהמסקנה בדבר התקיימותם של יחסי שליחות בין חברה אם לבין חברה בת באשכול חברות מעוגנת בנתונים עובדתיים שונים, ובהם השאלות מי מינה את מנהלי העסקים של החברה הבת; האם החברה האם היא המוח המפעיל
--- סוף עמוד 8 ---