"במקרה זה השגת ההיתר או הרישיון מהווה התחייבות חוזית של אחד הצדדים, וההסכם גופו חוקי וכשר. אומנם, אם לא יושג האישור או ההיתר לא ניתן יהיה לבצע את ההסכם, אך הצד שהתחייב בהשגת ההיתר יישא באחריות לכך כמפר חוזה."
- לאור האמור, הנני קובעת כי אין בעובדה שהנתבעת 1 לא אוחזת ברישיון קבלן, כשלעצמה, בכדי להוביל לקביעה ולפיה ההסכם בין הצדדים בטל.
- יתרה מכך ובבחינת למעלה מן הצורך, הנני סבורה כי, בנסיבות בהן הושלם ביצוע ההסכם – למעט בכל הנוגע לליקויים ובשים לב לקביעתי להלן בדבר היקפו של ההסכם- גם לו קבעתי כי ההסכם בטל, הרי שבהתאם לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט במסגרת סעיף 31 לחוק החוזים, ממילא לא היה מקום לקבוע השבה כנתבע על ידי התובעת. יפים לעניין זה דברים אשר נאמרו על ידי השופט גרוסקופף בספר חוזים (הנזכר לעיל) בעמוד 596:
"ההבדל הבולט בין חוזה שבוצע בחלקו לחוזה שבוצע במלואו נוגע למידת המעורבות של בית המשפט בהשגת התוצאה הפסולה. כאשר דנו בחוזה שבוצע בחלקו, נתקלנו בקושי שאחד הצדדים מבקש להיעזר בבית המשפט על מנת להשיג בעקיפין את התוצאה שלא עלה בידו להשיג באמצעות החוזה הפסול... לעומת זאת, כאשר החוזה בוצע במלואו, סיועו של בית המשפט לעסקה הפסולה הוא פסיבי, ומתמצה בסירוב להעניק סעד לצד המבקש עתה, לאחר השלמת הביצוע, להתנער מההסדר... ואכן במקרה זה, משבוצעה העסקה נראה שאין מקום להשבה, וכך גם בדוגמת הבניה הבלתי חוקית. אם הושלמה העסקה, המבנה הוקם והמזמין שילם לקבלן, בכך בא הענין על סיומו (כפוף כמובן להליכים מנהליים ופליליים) ואין מקום להשבה".
כך גם במקרה לפנינו- בניית הבית הושלמה- כאמור בכפוף לליקויים והשלמות הנוגעות להיקף העבודה נשוא ההסכם ומשכך, גם ככל שקבעתי כי ההסכם אינו חוקי, ממילא לא היה מקום להורות על השבה.
- האמור הינו בסייג אחד - מבלי לגרוע מן האמור לעיל, הנני סבורה כי קיימת השלכה משמעותית אחת, לעתיד לבוא, הנובעת מכך שהנתבעים 1 ו - 2 אינם אוחזים ברישיון קבלן כדין (ויתרה מכך הוסיף הנתבע 2 והעיד כי אין בכוונתו להשיג רישיון כאמור) והיא נוגעת למתן אפשרות לביצוע תיקונים על ידי הנתבעים 1 ו – 2. בהקשר לאפשרות כאמור, הרי שבניגוד לביטול ההסכם, כמו גם השבה הנובעת מביטולו – המובאת לפתחו של בית המשפט לאחר שהמעשה הינו עשוי, קביעה ולפיה זכאים הנתבעים 1 ו – 2 לבצע תיקונים בחסות בית המשפט או כל קביעה הנוגעת לפיצוי לנתבעים (על דרך ההפחתה מהפיצוי) אשר משמעה תמיכת בית המשפט בזכותם לבצע תיקונים – מגלמת בחובה מתן הכשר על ידי בית המשפט לביצוע עבודות שלא כדין וזאת, אין לאפשר (ראו לעניין זה גם תשובות מומחה בית המשפט לשאלות הבהרה מטעם התובעת – תשובה 16.2 ולתשובות הבהרה לנתבעים 1 ו - 2 תשובה 5). כיוון שכך, הנני קובעת, כבר בשלב זה- וכפי שיבוא לידי ביטוי בהמשך- כי הנתבעים 1 ו – 2 אינם זכאים לבצע תיקונים וכן, אינם זכאים להפחתה כלשהי כפועל יוצא מכך שלא ניתנה להם האפשרות לבצע תיקונים בבית.