לעניין זה אפתח בכך שהצדדים אינם חלוקים בדבר תמורת ההסכם כפי שהינה מופיעה בהסכם גופו, דהיינו, אינם חלוקים כי בהתאם למוסכם היה על התובעת לשלם לנתבעת 1 סך של 798,445 ₪ בתוספת מע"מ וזאת, בשבעה תשלומים- דהיינו סך 114,063 ש"ח+ מע"מ לתשלום כפי שכתוב בהסכם גופו.
עוד הם אינם חלוקים כי מחיר זה אינו כולל מימוש אופציית הרחבה בחלל הגג. כך, העידה התובעת כי בגין בניית הגג באופן שיוצר מרחב בו ניתן לעשות שימוש בעתיד לשם בניית הרחבה היא שילמה לנתבעים 1 ו - 2 סך של 67,000 ₪ שנכלל בתמורה החוזית כפי שצויינה לעיל (ראו עדותה בעמוד 182 שורות 22-28). דהיינו, כי התמורה כלל יצירת המרחב ברם לא מימוש האופציה בפועל.
לטענת הנתבעים 1 ו - 2 – ארבעה ימים לאחר מועד חתימת ההסכם, הודיעה התובעת לנתבע 2, בנוכחות מר מק דן, כי היא בוחרת לממש את האופציה להוספת שטח של 44.20 מ"ר בחלל הגג ולכן, הוספה על ידי הנתבע 2, תוספת בכתב יד נושאת תאריך 13/8/10 (אשר סומנה בתצהירו כנספח כה 3), במסגרתה נרשם כי האופציה ממומשת בתמורה לסך של 132,600 ₪, אשר יחולק לשבעה תשלומים שווים בסך של 18,942 ₪ שיתווספו לכל תשלום ותשלום לפי תמורת ההסכם המוסכמת. תיעוד נוסף לסכום זה ניתן למצוא, לטענת הנתבעים 1 ו – 2, גם במסמך מיום 29/7/10 (אשר סומן נספח כט לתצהיר הנתבע 2) במסגרתו גם כן, מצויין כי עלות אופציה + מימוש 44.20 מ"ר לפי 300 ₪ למ"ר עומדת על סך של 132,600 ₪. זאת ועוד, לטענת הנתבעים, תימוכין נוסף לאמור ניתן למצוא בהוראת התשלום הראשונה אשר הוצאה לתובעת מיום 6/9/10, במסגרתה פורט הרכב התשלום: 114,063 ₪ עבור מבנה מקורי בתוספת סך 18,942 בגין אופציה +מימוש וכן, הוסבר כי הסכום הכולל = 133,000 כפול 7 תשלומים מהווה סך 931,000 ₪.
התובעת מנגד טענה כי לא הסכימה לביצוע/מימוש ההרחבה בגג ובהתאמה טענה כי לא הסכימה לתוספת סך 132,600 על המחיר החוזי.
- בהקשר לטענה זו – הנני מוצאת להקדים ולקבוע כי לטעמי בירור הטענה הפך לתיאורטי בהינתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אשר בהתאם לה ממילא לא ניתן להכשיר את גובה הבית כפי שהוא ומשכך, להלכה ולמעשה, בפועל לא ניתן להכשיר ולבנות את תוספת הבנייה האמורה.
כך, אין עוררין כי בהתאם להסכם בין הצדדים, על הנתבעת 1 האחריות לדאוג לתכנון הבית ולהוצאת היתר הבנייה. עוד אין עוררין כי ההרחבה נשוא טענת הנתבעים הינה הרחבה בגג הבית באופן שיש בו בכדי לנצל את החלל אשר נוצר בעליית הגג. דא עקא, באשר לגג הבית וכפועל יוצא מכך גם לחלל זה, נקבע על ידי מומחה בית המשפט כי יש לפרק את גג הבית ולבנותו מחדש בגובה נמוך ב – 50 ס"מ מהגובה שבו נבנה. עוד הוסיף מומחה בית המשפט והבהיר בעדותו כי האפשרות לאשר- אפילו במסגרת תכנית נקודתית – גובה כפי שנבנה בפועל - הינה רחוקה ואינה סבירה.