- סיכום ביניים-
ריכוז האמור לעיל - בכל הנוגע להיקף החוזה - מעלה כי התמורה החוזית המוסכמת לה זכאים הנתבעים 1 ו – 2 עומדת על סך של 798,445 ₪ בתוספת מע"מ – שהיה במועד ההסכם בשיעור 16%, דהיינו- למועד ההסכם עמדה התמורה החוזית על סך של 926,196 ₪. עוד לפי קביעתי הנתבעים 1 ו - 2 אינם זכאים לתוספת בסך 132,600 ₪ בגין הרחבה בגג הבית. יחד עם זאת, בכל הנוגע להיקף ההסכם, הרי שההסכם אינו כולל ביצוע עבודות הגימור כפי שנקבעו בנספח להסכם וכפי שפורטו בסעיף 46 לעיל לפסק הדין.
- כמה שילמה התובעת מתוך סכום התמורה המוסכם?
בהקשר לביצוע תשלומים בהתאם להסכם בין הצדדים, הנני מוצאת להקדים ולציין כי התשלומים לנתבעים 1 ו - 2 בוצעו או בתשלומים ישירות אליהם או בתשלומים במקומם לספקי משנה, בגין עבודות/חומרים אשר בהם היה על הנתבעים 1 ו - 2 לשאת בהתאם להסכם בין הצדדים.
כפי שיפורט להלן, הפער בין התשלומים הכוללים הנטענים על ידי הצדדים הינו קטן יחסית – כך, התובעת טוענת כי שילמה בהתאם להסכם סך של 929,695 ₪ כולל מע"מ ובנוסף להסכם (מלבד סך 20,000 ₪ עבור תכנון שאינו שנוי במחלוקת) שילמה סך של 110,392 ₪. הנתבעים מאידך מודים בתשלום סך 810,000 ₪ בתוספת מע"מ (לאותה עת בשיעור 16%) כלומר סך 939,600 ₪(ראו סעיף 15(ז) לתצהיר הנתבע 2). בנוסף, עיון בהוראות התשלום אשר צורפו על ידם מעלה כי מרבית התשלומים הנוספים הנטענים על ידי התובעת, נזכרים בהוראות התשלום שלהם כתשלומים אשר בוצעו על ידה.
המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשניים- ראשית – בשאלה האם התשלומים אשר בוצעו עבור עבודות שהוגדרו כעבודות גימור- כגון צבע וגדר, אמנם אינם כלולים בהסכם- הכרעה בשאלה זו כבר התקבלה ומשכך, הנני קובעת כי אמנם מדובר בעבודות מחוץ להסכם ובתשלום אשר, בהתאם למוסכם, הינו מעבר לתמורה החוזית.
- השנייה- הנסבה באשר לשני תשלומים- תשלום ל"חד זמיר" עבור ברזל בסך 21,455 ₪, אשר לטענת התובעת הוצג על ידי הנתבעים כתשלום עבור ברזל לגדר בעוד שמדובר בתשלום עבור ברזל לבית ותשלום שני- בסך 31,320 ₪ לרדימיקס אשר אף הוא תשלום, אשר לטענת התובעת שולם על ידה בנוסף לתשלומים בהתאם להסכם.
באשר לשני תשלומים אלו, הנני סבורה כי קיימת כפילות בטענת התובעת באשר הם הוכללו בחלקם הגדול על ידי הנתבעת 1 בתשלומים עבור הבית- וזאת, בניגוד לעומד בבסיס טענת התובעת או לנטען על ידה.