ו. אין התאמה בין סה"כ שטחי הבניה שהותרו על ידי היתר הבניה לבין אלו שנבנו בשטח. היתר הבניה כולל שטח של 187.59 מ"ר בעוד שבפועל נבנו כ – 40 מ"ר יותר.
ז. בהנחיות הועדה לתיקון הבקשה להיתר נאמר כי יש להנמיך את חלל הגג ו/או לחשב כשטח עיקרי- קרי, כל שטח החלל הגג הגבוה מ- 1.8 מ' יחשב במנין זכויות הבניה לכל דבר וענין. רכס הגג נמצא כיום כ- 335 ס"מ מעל המיתר התחתון של הגג וכדי להנמיך את הגג למצב שלא תיווצרנה זכויות יש צורך בפרוק חלקים גדולים של הגג.
(ההדגשות שלי ל.ב.)
- לשם תיקון האמור קובע המומחה כי יש לבצע שנים עיקריים- ראשית, יש להגיש לוועדה המקומית, בקשה ותכנית מתוקנות וזאת, על מנת להתאים את ההיתר לקיים- בעלות של 56,140 ₪.
בנוסף, בכל הנוגע להתאמת גובה הבית לגובה המותר- יש לבצע התאמות בגג הבית. בהקשר זה אציין כי במסגרת פרק הליקויים בחוות דעתו, מתייחס מומחה בית המשפט לבניית גג הבניין וקובע כי מלבד גובה הבית, הגג כשלעצמו נבנה שלא בהתאם לתקן הישראלי באשר, בין היתר, לא כלל יריעות איטום. בנסיבות אלו, קבע מומחה בית המשפט כי העלות הכוללת לפירוק הגג- והתאמתו הן מבחינת גובה הגג והן, מבחינת התקן - הינה בסך של 55,800 ₪ וזאת, תוך שאין הפרדה בין העלות הנובעת מהגובה לבין העלות הנובעת מהליקוי בבניית הגג.
- החלק השני של חוות דעת מומחה בית המשפט מתייחס לליקויים בביצוע הבנוי.
בהקשר זה הנני מוצאת להקדים ולציין כי מומחה בית המשפט התייחס להסכם בין הצדדים ככזה שאינו כולל התחייבות של הנתבעים 1 ו – 2 לביצוע עבודות גימור ונקודת המוצא של חוות הדעת הינה כי התחיייבות זו חלה על התובעת. בכפוף לסייג האמור, קובע מומחה בית המשפט כי בעבודה כפי שבוצעה התגלו ליקויים אשר אומדנם עומד על סך של 205,305 ₪ בתוספת מע"מ (שהיה במועד חוות הדעת בשיעור 18%).
- נוסף לחוות הדעת כפי שהוגשה על ידי מומחה בית המשפט, הוגשו על ידו תשובות לשאלות הבהרה אשר הופנו אליו על ידי הצדדים.
במסגרת תשובות לשאלות הבהרה, הבהיר המומחה- בין היתר- כי המחירים אשר ננקבו בחוות דעתו מתייחסים לביצוע תיקונים במחירי קבלן (ראו תשובה 2.7 לשאלות התובעת ותשובה 1ג' לשאלות הנתבעים 1 ו – 2). עוד הפנה המומחה, לעניין זה, לטבלת מחירון דקל, אשר עיון בה מעלה כי הרווח הקבלני עומד – לאור עיקר העבודות נשוא התביעה- על שיעור 12% משווי העבודות.