בהקשר זה טוענת התובעת כי בהתאם לדין יש לבצע את העבודות נשוא ההסכם באמצעות קבלן רשום, אין חולק כי הנתבעים 1 ו – 2 אינם קבלנים רשומים ולמרות זאת, לא גילו לה הנתבעים 1 ו – 2, קודם לחתימה על ההסכם כי אינם קבלנים רשומים. לטענת התובעת, בהינתן שהנתבעים אינם קבלנים רשומים, הרי שהתחייבותם לביצוע העבודות נשוא ההסכם, מנוגדת לדין ומשכך, דין ההסכם – בטלות לפי סעיף 30 לחוק החוזים. לחלופין טוענת התובעת כי הנתבעים 1 ו - 2 הטעו אותה לחשוב כי הינם קבלנים רשומים, כפועל יוצא מהטעייתם זו התקשרה עמם בהסכם, בסופו של יום התחוור לה כי אינם קבלנים רשומים ואינם יכולים לבצע את העבודה נשוא ההסכם בהתאם לדין - ומשכך, יש להורות על ביטול ההסכם בהתאם לסעיף 15 לחוק החוזים.
לטענת התובעת – ככל שתתקבלנה טענות אלו, קרי, יקבע שההסכם בטל - הרי שהינה זכאית להשבת כל התשלומים אשר בוצעו על ידה בהתאם להסכם, דהיינו – לקבלת סך 1,080,096 ₪. באשר לחובתה ההדדית להשבת כל שקיבלה בהתאם להסכם, טוענת התובעת שהואיל וממילא יש להרוס את כל הבנוי ולבנותו מחדש, הרי שהנתבעים 1 ו - 2 אינם זכאים להשבה כלשהי. במאמר מוסגר אוסיף ואציין כי התובעת אינה מתייחסת באופן מפורש לחלופה של קיזוז במקרה בו ידחה בית המשפט טענותיה האחרונות ואולם, במסגרת סיכומיה הינה מודה כי שווי העבודות שבוצעו (שלטענתה תואם את גישת המומחה מטעמה) עומד על סך 326,146 ₪ (או למצער לטענתה- הואיל והנתבעים 1 ו – 2 סיימו רק כ- 35% מהעבודה בהתאם למוסכם בינם לבינה, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט בצירוף תשובותיו לשאלות הבהרה- שווי העבודה אשר בוצעה על ידם עומדת על סך של 359,301 ₪) (ראו עמודים 18-19 לסיכומיה).
זאת ועוד, לטענת התובעת, מלבד השבה, הינה זכאית לשיפוי בגין כלל נזקיה הנובעים מהתנהלות הנתבעים 1 ו - 2 ובכלל זה- לפיצוי בגין האיחור אשר נגרם לה במסירת החזקה בבית – בסך של 10,000 ₪ לחודש כפול 49.23 חודשים (הכולל 8 חודשי ביצוע תיקונים), דהיינו לסך כולל של 492,333 ₪ ולפיצוי בגין נזק כללי, לרבות עוגמת נפש, בסך של 400,000 ₪.
- אופציית הפיצויים במסגרת קיום ההסכם -
לחלופין וככל שבית המשפט יקבע כי ההסכם אינו בטל, טענתה המקדמית של התובעת הינה כי ההסכם, הנושא תאריך 9/8/10, אינו תואם את המוסכם בין הצדדים.
כך, לטענת התובעת, בהתאם למוסכם בינה לבין הנתבעים 1 ו – 2, התחייבות הנתבעים 1 ו - 2 הינה לבנות בעבורה בית עד מפתח, דהיינו בית מושלם הכולל את כלל עבודות הגמר. לטענת התובעת, ההסכם אשר נושא תאריך 9/8/10 אינו משקף את המוסכם בין הצדדים אלא שהינו הסכם אשר עליו הוחתמה תוך ניצול לרעה של מצוקתה ומצבה הבריאותי במועד החתימה. ביתר פירוט, טוענת התובעת, בהקשר זה, כי הנתבעים 1 ו - 2 החלו בביצוע העבודה בהתבסס על הסכמות בעל פה בין הצדדים ומבלי שנחתם בין הצדדים הסכם בכתב. לטענתה, רק בחודשים נובמבר-דצמבר 2010, לאחר שחלתה במחלת הסרטן, מצבה הבריאותי והנפשי היה קשה והיא הייתה תשושה ונעדרת יכולת למחשבה צלולה, היא הוחתמה על ידי הנתבע 2 על ההסכם נושא תאריך 9/8/10- תוך שהינו מנצל מצבה לרעה ומציג לפניה מצג ולפיו מדובר בהסכם המשקף את הסכמות הצדדים. בהקשר זה מוסיפה התובעת וטוענת כי תימוכין לכך שההסכם נחתם במועד המאוחר למועד המוצג בו, ניתן למצוא בהסכם גופו, ממנו עולה כי ההסכם נחתם לאחר הוצאת היתר בניה. לעניין זה, טוענת התובעת כי הואיל ואין חולק שהיתר בניה הוצא רק ביום 11/11/10, הרי שאין זאת אלא שההסכם אמנם נחתם לאחר מועד זה.