(יג) במחצית השנייה של שנת 1002 נתגלעו מחלוקות בין התובע לבין הנתבעת. ביום 29/11/2001 שלחה הנתבעת מכתב אל התובע, ובו דרשה את פינויה המיידי של הגב' נפתלי מהדירה. ביום 16/12/2001 הגיש התובע את התובענה שבפנינו נגד הנתבעת. לבקשת התובע, ניתן צו מניעה זמני, במעמד צד אחד, ביום 20/12/2001, שאסר על הנתבעת לבצע כל דיספוזיציה בדירה (תיק בש"א 19256/01). עם הגשת התובענה, אף הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני, שיאסור על הנתבעת להכנס לדירה או ליצור קשר עם הגב' נפתלי (תיק בש"א 19603/01). בדיון שנערך באותה בקשה, ביום 21/2/2002, הסכים התובע למחוק את בקשתו, לאחר שנרשמה הצהרתה של הנתבעת, כי לא תכנס לדירה עד לקביעה אחרת כלשהיא של בית המשפט וכי אין בידיה מפתחות של הדירה.
(יד) בית המשפט עשה נסיונות מרובים ומגוונים להביא סכסוך מר ועגום זה לפתרון הוגן וסביר; וכיוצא בכך, הוצעו הצעות פשרה שונות גם על-ידי באי כוחם של בעלי הדין. למגינת הלב, לא נסתייע הדבר. בפועל, יוחדו שש ישיבות להבאת ראיות ולחקירת בעלי הדין והעדים: עו"ד רוזנבוים, עו"ד נפתלי ועד נוסף - מר אבנר ג'יבלי (להלן: "מר גיב'לי") - כולם עדים מטעם התובע. באי כוחם של בעלי הדין סיכמו טענותיהם, בכתב. כתב הסיכומים האחרון הוגש ביום 7/8/2003.
טענות התובע
- טענתו העיקרית של התובע היא, כי חרף רישום הדירה בשמה של הנתבעת - הזכויות בדירה הינן שלו, בלבד; וזאת, מאחר שרכש את הדירה, באמצעות הנתבעת, ממקורותיו שלו, כאשר הנתבעת שימשה כנאמן מטעמו, על-פי הסדר של "נאמנות קונסטרוקטיבית" או "נאמנות משתמעת". לחילופין, טוען התובע, כי בשל התנערותה של הנתבעת מהמוסכם ביניהם, לפיו קיבלה את הדירה לידיה בנאמנות עבורו; ובשל התנהגותה המחפירה כלפיו - רשאי הוא לחזור בו מהמתנה שנתן, עת העביר את זכויותיו במגרש לשמה.
טענות הנתבעת
- הנתבעת חולקת על טענתו של התובע בדבר הסדר נאמנות בין בעלי הדין. לשיטתה, העברת הזכויות במגרש לשמה מגלמת עסקת מתנה, שהושלמה בקניין גמור, ומשנמכרו הזכויות במגרש ונרכשה הדירה - אזי גם הדירה הינה בגדר קניינה הבלעדי. הנתבעת מוסיפה, כי מעמדו של התובע בדירה הינו מעמד של בר-רשות, גרידא. ועוד מדגישה הנתבעת, כי העברת הזכויות במגרש היוותה מימוש חלק מזכויותיה בעזבון אמה המנוחה, גב' דוידוביץ ז"ל.