למארג היחסים שבין הנתבעים המצטרף לנסיבות הקמת הנתבעת 1 בבעלות היחידה של הנתבע 3 – שכאמור, לא עסק קודם להקמתה בתחום האוורור ופינוי העשן, מתווספת העובדה כי הנתבע 2 שימש בתפקיד בכיר שפעל לגיוס לקוחות ופרויקטים באותו התחום בו עוסקת הנתבעת 1 ובתוך שכך קיים מגעים עם לקוחות וספקים פוטנציאליים. הדעת נותנת כי סמיכות זמנים אלו ופעילותו של הנתבע 2 בתחרות עם עסקי החברה, תוך ניצול הקשרים והידע שצבר אגב תפקידו בחברה המהווים יתרון עסקי בתנאי תחרות, שוללים מהתובעת 1 את האפשרות לתחרות הוגנת בין שני עסקים מתחרים מול אותם לקוחות וספקים באותו ענף. זאת ועוד כפועל יוצא יקשה על התובע 2 לשכנע בעל פרויקט פוטנציאלי לעבוד עמו ולא עם הנתבעת 1.
יחד עם זאת יש לזכור כי גם כאשר ניתן לשייך נזק שנגרם לבעל המניות להפרת חובה אישית של נושאי משרה כלפיו, אין מקום לפצות בעלי מניות במקום שבו הנזק שנגרם היה למעשה השתקפות של הנזק שנגרם לחברה. בעל מניות יכול לתבוע את הנזק שנגרם לו רק אם מדובר בנזק מופרד ומובחן מנזקה של החברה.
התובע 2 לא טען לנזק מלבד אובדן רווחיה של התובעת 1 שאין בו כדי להוות נזק בלתי תלוי מנזקה של החברה. בהינתן הנזק שנגרם לתובע 2 נזק משני הנגזר מהנזק הראשוני שנגרם לחברה לא קמה עילת תביעה אישית לתובע 2 כנגד הנתבע 2 בגין הפרת חובת אמון. בחינת טענת התובעים להפרת אמונים מצד הנתבע 2 מלמדת כי מדובר בטענות למעשים שהסבו נזק ראשוני לתובעת 1 ובעקבותיו נזק משני לתובע 2. משכך אפוא זכות התביעה בגין נזק זה היא אפוא של החברה.
לא נעלמה מעיני טענת התובעים כי הנתבע 2 החל לאבד עניין בקידום ענייניה של התובעת 1, לא דיווח על תוצאות פעילותו ולא הגיש תכניות לתמחור ומכירת ציוד ובתוך שכך התעלם מהפצרותיו הרבות של התובע 2 והעדיף לפעול לטובת האינטרסים הכלכליים שלו. גרסה זו לא התובעים לא נסתרה בעדותו של הנתבע 2. אולם, מנגד, נותרה על מכונה גרסת הנתבע 2 כי המחלוקת בין הצדדים נתגלעה עקב הפניית משאביו ומרצו של התובע 2 לטובת עסקיו האחרים תוך השארת הטיפול השוטף של פעילות התובעת 1 ללא מענה. בהעדר ראיה פוזיטיבית לתמיכת הגרסאות העובדתיות לא הוטה מאזן ההסתברויות ולא ניתן לייחס משקל ממשי לגרסה אחת או לרעותה.
- פן נוסף של הפרת חובת האמונים לו טוענים התובעים מייחס לנתבעים ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמם או לנתבעת 1. ודוק: טענה זו מצאה אזכור כללי בסיכומי התובעים ללא התייחסות באופן קונקרטי לעובדות המקרה ונסיבותיו.