שעה שבין הצדדים לא שרר הסכם בתוקף, והם המשיכו להתנהל בתקופת הביניים שעד לכריתת הסכם חדש על בסיס הוראות ההסכם הקודם, הרי שלא ניתן להסכין עם תוצאה לפיה סירובו של צד למשא-ומתן להגיע לכלל הסכמה עם הצד שכנגד יביא לכך שהצד שכנגד יהיה כבול לאותו חוזה היסטורי לעולמי עד. כאשר צדדים למשא-ומתן אינם מסוגלים להגיע לכלל הסכמה, אות וסימן הוא כי עליהם להיפרד איש לדרכו. ממילא, ואף ללא הוראת המחוקק וקביעות הפסיקה שפורטו בהרחבה בפתח הדברים, המסקנה היא שכל אחד מהצדדים להסכם מעין זה רשאי לסיים את ההסכם בהודעה שתאפשר לצד שכנגד תקופת התארגנות מתאימה. מטבע הדברים, אורכה של תקופה זו ישתנה מחוזה לחוזה וממקרה למקרה, כפי שהובהר לעיל.
מכל מקום, מאחר והשאלה שהעמידה התובעת להכרעה בעניין זה היא בראש ובראשונה בנוגע לעצם האפשרות לבטל את ההסכם, הרי שלעניין זה ברי כי התשובה היא שביטול ההסכם היה אפשרי.
- המסקנה מכל האמור לעיל היא שלקרסו עמדה הזכות לבטל את ההסכמה ששררה בין הצדדים בתקופה שלאחר תום התקופה החוזית. לפיכך יש לדחות את טענת חיים לוי לפיה בוטלה ההרשאה שבחוזה הסוכנות שלא כדין.
בטרם תיבחן שאלת אורך התקופה הראויה להודעה מראש, יש עוד להידרש לשאלה נוספת שהעלתה חיים לוי שעניינה בביטול הסכם המוסך.
ג. ביטול חוזה המוסך
- חיים לוי סבורה שלא עמדה לקרסו הזכות לבטל את הסכם המוסך. כאמור, בשונה מחוזה הסוכנות שבוטל לאחר שהתקופה החוזית הסתיימה, בוטל חוזה המוסך בתקופה בה עמד בתוקפו חוזה המוסך משנת 2010.
לאמיתו של דבר נראה שניתן לדחות את טענות חיים לוי בהקשר זה כבר מהטעם שלשיטתה קשורים חוזה הסוכנות וחוזה המוסך בטבורם, ומהווים הם חלק משלם אחד. מכאן שאם בוטל חוזה הסוכנות כדין – רשאית היתה קרסו לבטל גם את חוזה המוסך. מכל מקום, כפי שיובהר להלן, קיימים טעמים נוספים מכוחם יש להגיע למסקנה כי חוזה המוסך בוטל כדין.
- ההנמקות לביטול חוזה המוסך משנת 2010, כפי שהובאו במסגרת מכתב בא-כוחה של קרסו מיום 8.3.2011, זהות בעיקרן להנמקות שניתנו לביטול חוזה הסוכנות במכתב מיום 2.3.2011. עם זאת, מערכת ההסכמים הנוגעת לחוזי המוסך שונה בתכלית מזו של חוזה הסוכנות, הן ככל שהדברים נוגעים לחוזה המוסך משנת 1999 והן בנוגע לחוזה המוסך משנת 2010 שהוא שעמד בתוקף בעת הביטול.
- על פי הוראות חוזה המוסך משנת 1999 רשאי היה כל צד לבטל את ההסכם "בהודעה בכתב מראש של 180 יום לצד השני, רק עקב הפרה יסודית של הצד השני שלא תוקנה ע"י הצד המפר" (סעיף 21(א) לחוזה מדצמבר 1999). כאמור, חוזה זה נכרת לתקופה של שלוש שנים. החוזים שנחתמו לאחר מכן, אם נחתמו, לא הוצגו לפני בית המשפט, למעט חוזי ההתקשרות שקבעו (בסעיף 8 לחוזים) כי "כל אחד מהצדדים מתחייב להודיע לצד השני ולראש תחום בכיר שירותי תחזוקה במשרד התחבורה על ביטול חוזה ההתקשרות וזאת 90 יום לפחות לפני מועד הביטול בפועל" (נספח ב1 לצהיר רונן לוי). במועד בו הודיעה קרסו על ביטול הסכם המוסך שרר בין השתיים החוזה שנכרת בשנת 2010, ובו נכללה הוראת ביטול שונה שזו לשונה: