לטענת קרסו, ניתן קו האשראי לחיים לוי לצורך מימון עסקאות במסגרתן מסר הלקוח רכב ישן במסגרת טרייד-אין והוסיף תשלום לצורך קבלת רכב חדש. יובהר כי על פי סעיף 21(א) להסכם הסוכנות היה על חיים לוי להעביר לקרסו "את הכספים שגבה מלקוחותיו עבור מחיר המכוניות מידית ולא יאוחר יותר מ-24 שעות ממועד קבלתם או יום עסקים אחד במקרה של קבלתם ערב חג או ביום שישי". קרסו טוענת כי במקרים בהם כללה התמורה סכום שנזקף עבור רכבו הישן של הלקוח בצירוף ההפרש ששילם הלקוח עבור הרכב החדש, הרי שההפרש ששולם במזומן (ובכלל זה המחאה שעומדת לפרעון מיידי) אמור היה לעבור באופן מיידי לקרסו. קו האשראי נועד לסכום שנדחה עד שיימכר רכבו של הלקוח במסגרת הטרייד-אין. כך לדוגמא, אם נמכר רכב חדש בסכום של 100,000 ₪ ורכבו של הלקוח התקבל כשווה ערך ל-60,000 ₪, היה על חיים לוי להעביר באופן מיידי סכום של 40,000 ₪ לידי קרסו וניתנה לה האפשרות למסור המחאות דחויות ל-90 יום עבור יתרת הסכום (60,000 ₪), עד למכירת הרכב הישן של הלקוח. בפועל התברר לקרסו כי חיים לוי עושה שימוש בקו האשראי לא רק עבור הסכומים שקבלתם נדחתה בשל הצורך למכור רכבים ישנים, אלא גם עבור סכומים שנכנסו לחשבונה במזומן ושהיא השתהתה מהעברתם לקרסו. בכך הפרה חיים לוי את ההסכמה שבין הצדדים, עשתה שימוש לא נאות בקו האשראי והפיקה רווחים על חשבון קרסו.
לטענת חיים לוי ניתן קו האשראי לכל הפעילות של מכירת הרכב עד לתקרה שסוכמה בין הצדדים (סעיף 4 בעמ' 30 לתצהירו של דני לוי; סעיפים 6 ו-7 לתצהירה של מנהלת החשבונות של חיים לוי, אנה וייסמן). אנה וייסמן הבהירה בעדותה שקו האשראי לא הוגדר דווקא לטרייד-אין אלא למכירת רכבים באופן כללי (עמ' 354 לפרוטוקול). כמו-כן טענה חיים לוי שבפועל, באותם מקרים בהם לא הועברו לאלתר הסכומים שהתקבלו על ידי לקוחות עבור רכב חדש, דובר בעיכוב של ימים ספורים בלבד.
- עיון בכתב הערבות האישית עליו חתמה חיים לוי ביום 6.3.07 (נספח יח1 לתצהירו של רונן לוי) מעלה כי הסכמת הצדדים בעניין קו האשראי נוסחה כדלהלן:
"לצורך הגברת המכירה של כלי הרכב החדשים, באמצעות השימוש בערוץ השיווק של כלי הרכב המשומשים, ניתנה לכם אפשרות תשלום בשיק דחוי בסכום הרכב המשומש שנקנה על ידכם. השיק יהיה דחוי ב-60 יום מיום מכירת הרכב החדש.
סכום מסגרת האשראי הכללית לרכבים משומשים שאושרה לכם מסתכם ב-3,000,000 ₪".