סיכום ביניים בעניין התביעה העיקרית
- מכל האמור לעיל עולה כי דין מרבית טענות התביעה להידחות, למעט הטענות שעניינן בהפחתת העמלות בגין מכירת רכבים חדשים בשנים 2009 ו-2010 על בסיס סקרי שביעות הרצון והטענה בעניין נסיעות המבחן ללקוחות הליסינג.
התביעה שכנגד
- כפי שהובהר בפתח הדברים, מתמקדות טענות קרסו במסגרת התביעה שכנגד בשני נושאים. האחד, עניינו בשימוש של חיים לוי בקו האשראי שלא למטרות בגינן ניתן קו האשראי ולהתעשרות שלא כדין של חיים לוי משימוש זה. השני, עניינו בטענות כי חיים לוי שלשלה לכיסה סכומים ששולמו לה על ידי לקוחות הרוכשים רכבים, כשהיא מציגה לפני קרסו מצג לפיו העניקה ללקוחות הנחות בשיעור אותם סכומים שהכניסה לכיסה. לטענת קרסו הפיקה חיים לוי רווח כלכלי בשיעור 5,500,000 ₪ מפעילויות אלה. לפיכך עותרת קרסו למתן צו למתן חשבונות, ולחיוב חיים לוי בתשלום בסכום של 5,500,000 ₪.
א. השימוש בקו האשראי
- כפי שהובהר לעיל, עשתה חיים לוי שימוש בקו האשראי לצרכים החורגים מההסכם שבינה לבין קרסו. על פי מה שסוכם בין השתיים רשאית היתה חיים לוי למסור המחאות דחויות אך בשל הזיכוי שניתן ללקוח עבור רכבו הישן במסגרת טרייד-אין. בפועל העבירה המחאות דחויות לידי קרסו גם כאשר קיבלה תשלומים שאינם דחויים עבור רכבים ששיווקה. היקף התופעה לא הובהר דיו. בתמיכה לטענות קרסו בנוגע לשימוש הנרחב שעשתה חיים לוי בקו האשראי צרף שטרנברג לתצהירו טבלה (נספח טו לתצהיר), ממנה מבקשת קרסו ללמוד אודות שכיחות התופעה. טבלה זו ערוכה כטבלת אקסל, והיא מבוססת על מסמכים שקרסו הפיקה לאחר סיום ההתקשרות משרת המחשבים ששימש את חיים לוי בתוכנה שנוהלה במחשבי קרסו. כאמור, לאחר שקרסו גילתה את תופעת השימוש בקו האשראי שלא למטרות לשמן נועד, צומצם קו האשראי מ-3 מיליון ₪ ל-1 מיליון ₪. קרסו מעריכה כי השימוש בקו האשראי הניב לחיים לוי סכום של כ-1.5 מיליון ₪. לטענתה, אין באפשרותה לחשב סכום זה במדויק מאחר ולא נמסרו לה כל המסמכים שנוהלו על ידי חיים לוי.
- לטענת חיים לוי ניתן ללמוד גם מהטבלה שצרף שטרנברג כי התשלומים נעשו כמעט בדרך קבע במועד בו התקבלו הכספים על ידי חיים לוי (סעיף 82 לתצהירו של דני לוי בתביעה שכנגד). עדי חיים לוי אף הצביעו על כך שקרסו התעלמה לחלוטין מזיכויים רבים שנכללו בטבלה שצורפה לתצהירו של שטרנברג ובחשבוניות שצרף (סעיפים 28-13 לתצהירה של אנה וייסמן וסעיפים 84-78 לתצהירו של דני לוי). כאמור, לשיטת חיים לוי נעשה אכן שימוש בקו האשראי לפרקים גם כאשר חיים לוי קיבלה את הכספים בזמן אמת, אולם זאת רק לימים בודדים ובהסכמת קרסו.
- מאחר ונקבע לעיל שקו האשראי ניתן רק לצורך מימון ביניים של הזיכוי שניתן ללקוח עבור רכבו הישן, אין לקבל את טענות חיים לוי לפיהן הועמד לה קו האשראי בהסכמה גם לצרכים אחרים. קרסו עתרה איפוא למתן צו למתן חשבונות כדי לבחון את היקף התופעה, אך בד בבד כימתה את תביעתה משל יש בידה די נתונים להערכה הכספית.
- כפי שיובהר להלן, כל התיעוד הרלוונטי לצורך בירור טענות אלה מצוי היה בידיה של קרסו עובר להגשת התביעה שכנגד. קרסו אף מצאה לנכון לעשות שימוש בחלק ממנו בשלבים מוקדמים של ההליכים המשפטיים, תוך מה שנחזה להיות פגיעה בפרטיותה של חיים לוי בניגוד לחוק. במצב דברים זה לא היתה כל מניעה מעריכת חשבון מדויק של הרווח שצמח לחיים לוי כתוצאה מהשימוש בקו האשראי שלא בהתאם להסכמה שבין הצדדים. משנמנעה קרסו מלהגיש חוות דעת חשבונאית מתאימה, המנתחת את כל הנתונים העולים מהמסמכים, יש לקבוע שהיא כשלה בהוכחת תביעתה.
- לכך יש לצרף את הטענה לפיה במסגרת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בפגישה שהתקיימה בחודש מאי 2010, אליה אדרש להלן, הוסכם להניח את העבר מאחור ולהמשיך לפעול בשיתוף פעולה. הסכמה זו מחייבת את קרסו, כפי שיובהר להלן, ולפיכך אין באפשרותה להתנער ממנה עתה ולהעלות טענות בנוגע לשימוש בקו האשראי לאחר שוויתרה על טענות אלה.