ב. נטילת כספים על ידי חיים לוי
- טענות קרסו בהקשר זה סובבות כספים שנטלה חיים לוי, על פי הטענה, במסגרת פעילותה כסוכנות לשיווק רכב. לטענת קרסו השתמשה חיים לוי בשני מנגנונים שונים לצורך זכייה בכספים שלא כדין. האחד נוגע לאותם מקרים בהם הוצאה על ידה לקרסו חשבונית המציגה הנחה שניתנה לכאורה ללקוח, כאשר בפועל שילם הלקוח סכום גבוה יותר מזה שנרשם בחשבונית וההפרש נלקח על ידי חיים לוי. נטען גם כי חיים לוי הציגו לפני קרסו מצג לפיו זיכתה את הלקוח בסכום מסוים עבור רכבו הישן, כאשר בפועל הזיכוי שקיבל הלקוח נמוך יותר. השני נוגע להפעלת חשבון "מעבר מכוניות" שנפתח על ידי חיים לוי, כאשר חלק מהכספים שהתקבלו מהלקוחות הועבר לחשבון מעבר מכוניות. לטענת קרסו לא שימשו הכספים שנזקפו לטובת חשבון מעבר מכוניות לתשלום עבור רכב חדש או לתשלום עבור אביזרים, וחשבון זה לא שימש אלא לצורך העלמת כספים מקרסו.
טענות קרסו נשענות על תלונות של מספר לקוחות בנוגע לסכומים ששילמו עבור הרכב כאשר סכומים אלה לא עלו בקנה אחד עם חשבוניות שהועברו לידם, בהן נרשם כי קיבלו לכאורה הנחה עבור הרכב. בעקבות תלונות אלה שלחה קרסו חוקרים למשרדי חיים לוי, שהתחזו ללקוחות. לטענתה גם בעסקאות בהן נטלו חלק "לקוחות" אלה לא הועבר לידי קרסו מלוא הסכום ששילמו הלקוחות. כמו-כן צרף הכלכלן מטעם קרסו מספר חשבוניות מחשבון "מעבר מכוניות" שניהלה חיים לוי המציגות העברות כספים שלא כנגד חיוב בעמלה או באביזרים.
- חיים לוי הכחישה את טענות קרסו מכל וכל. לטענתה כל הכספים שגבתה בגין עסקאות מכירת רכב חדש, ובכלל זה עסקאות שכללו רכיב של טרייד-אין, נגבו על ידה כדין. בהקשר זה הסביר דני לוי בהרחבה כי הסיכום שהושג בין חיים לוי לקרסו כלל במקרים מסויימים דרישה של קרסו למכירת רכב ב"מחיר רצפה" שהוגדר על ידי קרסו, כאשר כל סכום ששולם על ידי הלקוח מעבר לאותו מחיר רצפה נזקף לטובתה של חיים לוי כעמלה מוגדלת. אשר לחשבון מעבר מכוניות הבהירו דני לוי ואנה וייסמן, כמו גם המומחה מטעם חיים לוי, כי מדובר בחשבון חשבונאי בלבד שכל מטרתו להעלים מהלקוחות את שיעור העמלה של הסוכן. מדובר בדרך התנהלות מקובלת ותקינה בשוק מכירות הרכב, ואף אם ניתן לטעון שקיים פגם טכני מסוים בהוצאת החשבוניות (ראו סעיפים 5.5 – 6 לחוות דעתו של ד"ר רענן קופ), הרי שלא נפל כל פגם מהותי בדרך התנהלות זו. מעבר לכל אלה הציגה חיים לוי הסבר לכל אחת מאותן עסקאות שנזכרו בתצהירי קרסו, כאשר היא מבהירה שאף לא אחד מהלקוחות העלה טענות בעניין לאחר שהובהרו לו הדברים, ובמקרה אחד שבו נעשתה טעות בסכום של כ-1,000 ₪, שילמה חיים לוי את ההפרש על אף שלא היתה אמורה לעשות כן.
- מתצהירי קרסו עולה כי התופעה לפיה שלשלה חיים לוי סכומים לכיסה התגלתה לראשונה בשלהי שנת 2009 (סעיפים 73-67 לתצהירו של שטרנברג). שני מקרים נוספים התגלו בחודשים הראשונים של שנת 2010 (סעיפים 105-99 לתצהירו של שטרנברג). כמו-כן שלחה קרסו חוקרים שהתחזו כלקוחות, ובשני מקרים דיווחה חיים לוי לקרסו על מתן הנחה ללקוח בשיעור העולה על ההנחה שקיבל הלקוח עצמו, כאשר חיים לוי משלשלת את ההפרש לכיסה (סעיפים 98-84 ו-111-106 לתצהיר שטרנברג). לטענת אילן טל הועברה לו התלונה של הלקוח בזמן אמת בסוף שנת 2009 ובעקבותיה פנה לדני לוי שמסר לו כי ההפרש נובע מעסקת אביזרים (סעיף 7 לתצהירו של אילן טל). דיווחים אודות ממצאים אלה נמסרו לוייץ, והוחלט על ביצוע חקירה נוספת, בין היתר באמצעות החוקרים הפרטיים (סעיף 39 לתצהירו של וייץ וסעיפים 12-11 לתצהירו של אילן טל). בעקבות ממצאים אלה זומנו דני ורונן לוי לפגישה במשרדו של וייץ, בה היה נוכח גם אילן טל (סעיף 40 לתצהירו של וייץ וסעיף 14 לתצהירו של אילן טל).
- בנוגע לדברים שנאמרו במהלך פגישה זו, שהתקיימה ביום 4.5.10, קיימת מחלוקת של ממש בין עדי הצדדים: