פסקי דין

תא (י-ם) 45359-05-11 חיים לוי סוכנות רכב ומוסך אזורי ירושלים (1998) בע"מ נ' קרסו מוטורס בע"מ - חלק 6

11 יוני 2014
הדפסה

 

קרסו ממשיכה וטוענת כי מגעים לצורך חתימת הסכם סוכנות חדש, שנעשו בחודשים שלאחר מפגש זה, לא נשאו פרי. גם לאחר שנקודות רבות סוכמו בפגישה שנערכה בין הצדדים בחודש ספטמבר 2010 לא הסכימה חיים לוי לחתום על חוזה סוכנות חדש המאגד הסכמות אלה. חוסר האמון שבין הצדדים הסלים, והדברים הגיעו לידי כך שנציגי חיים לוי איימו על קרסו בהגשת תביעה בסכום של מיליוני ₪ במועד בו אמורה קרסו לצאת בהנפקה לבורסה, מצב דברים שהיה גורם נזקים של ממש לקרסו. לאחר שכל המגעים העלו חרס, ולאחר שאחד הסמנכ"לים של קרסו כותב כנמען למייל ששלח רונן לוי, מבעלי התובעת, ובו רשימה של נזקים שעל המומחה מטעם חיים לוי לכלול בחוות הדעת מטעמו כתמיכה לטענות חיים לוי כנגד קרסו, הגיעה קרסו לכלל מסקנה שלא ניתן עוד להמשיך בהתקשרות, שממילא באה לסיומה בשנת 2009. לנוכח ההחלטה על ביטול ההרשאה שניתנה לחיים לוי לשמש כסוכנות לשיווק רכב, ועל רקע משבר האמון שבין השתיים, החליטה קרסו לבטל גם את חוזה המוסך.

 

  1. קרסו דוחה את כל טענות התובעת בנוגע לנזקים שגרמה לחיים לוי. לטענתה כל ההוצאות שהוציאה חיים לוי הוצאו עבור הפעלת המוסך. הוצאות אלה אינן אלא הוצאות סבירות ומתבקשות בנסיבות העניין. המנגנון לפיו נקבעו העמלות היה מנגנון מוסכם, ומכל מקום הוא הוכתב על ידי יצרני הרכב. קרסו הטעימה שאין כל קשר בין הסכומים שמשלמים לה היצרנים עבור החלפים או עבור שעות העבודה לבין הסכומים המשולמים לחיים לוי, ומכל מקום הסכומים בהם נקבה חיים לוי אינם קשורים כלל למציאות. לפיכך טוענת קרסו שיש לדחות את התביעה מכל וכל.

 

  1. במסגרת התביעה שכנגד טענה קרסו כי מאחר ועלה בידה לאתר מספר מקרים במסגרתם, לטענתה, נטלה חיים לוי לכיסה סכומים ששילמו לה הלקוחות חלף העברתם לידי קרסו, הרי שיש לתת צו למתן חשבונות כך שקרסו תוכל לעיין בכל הכרטסת שערכה חיים לוי כדי לאתר מקרים נוספים בהם נהגה חיים לוי באופן דומה. על פי הערכת קרסו, שלשלה חיים לוי לכיסה קרוב ל-4 מיליון ₪ בדרך זו. כמו-כן טענה קרסו כי באמצעות השימוש הלא נאות בקו האשראי הפיקה חיים לוי רווח של כ-1.5 מיליון ₪ שלא כדין. סכומים אלה דורשת קרסו כי חיים לוי תשיב לה.

 

ההגנה שכנגד

  1. חיים לוי דחתה את טענות קרסו בתביעה שכנגד. לטענתה לא הכניסה לכיסה ולו אגורה אחת שלא כדין. לשיטתה שררה הסכמה בין הצדדים לפיה ניתן למכור רכבים מסוימים (רכיבם "קשים" למכירה) ב"מחיר רצפה". לגבי רכבים אלה הודיעה קרסו מראש מה הסכום שהיא מבקשת לקבל עבור הרכבים, והוסכם כי כל סכום שישלם הלקוח מעבר לסכום הרצפה יתקבל על ידי חיים לוי כ"עמלה מוגדלת". כך פעלה חיים לוי לאורך השנים, והדבר נעשה בהסכמת קרסו ומבלי שקרסו התעניינה מה הסכום ששולם בפועל לחיים לוי.

 

  1. כן טוענת חיים לוי כי השימוש בקו האשראי נעשה לאורך כל השנים במסגרת עסקאות הטרייד-אין הן לצורך אותו חלק מהתמורה שגולם בהעמדת הרכב הישן של הלקוח למכירה, והן בנוגע לסכומים נוספים ששילם הלקוח. חיים לוי טענה שבפועל הוצאו ההמחאות עבור קרסו באופן מיידי, ואך לפרקים הועברו לידיה סכומים באיחור של ימים ספורים. מכל מקום, לטענת חיים לוי נעשה השימוש בקו האשראי בהתאם להסכמה שבין הצדדים.

 

  1. חיים לוי עמדה על כך שבמרוצת השנים הרבות של הקשר העסקי שבין הצדדים היא נחשבה כסוכנות אמינה, מובילה ומרכזית. לשיטתה כל הטענות המועלות כיום על ידי קרסו לא נועדו אלא כדי להשחיר את פניה בדיעבד ולהצדיק את התנהלותה הלא ראויה של קרסו עצמה.

 

  1. טענתה הראשונית והעיקרית של חיים לוי נוגעת לשאלה אם כוונת הצדדים היתה שחוזה הסוכנות יעמוד בתוקפו לנצח, ולשאלה אם ביטול הסכם זה, ככל שעמד בתוקפו במועד הביטול, נעשה כדין אם לאו. לפיכך תידון שאלה זו תחילה. עם זאת, בטרם ידונו השאלות לגופן יש להקדים ולהידרש למיקום המשפטי ה"גיאוגרפי" של מחלוקות הצדדים, ולקביעות שבהלכה הפסוקה בעניין הכללים החלים על סיום חוזה סוכנות. כללים אלה ינחו את הדיון להלן.

 

עמוד הקודם1...56
7...43עמוד הבא