- ביום 2.4.2012 נמסר בדיון שהתקיים בבית המשפט כי מתקיים הליך גישור בנוגע לחלק מהנתבעים. ביום 5.4.2012 נמסרה הודעה נוספת לפיה הליך גישור זה צלח, והצדדים הנושאים ונותנים מגבשים הסדר פשרה ביניהם. ביום 4.7.2012 הוגשה בקשה מוסכמת למחיקת נתבעים 4, 5, 8, 9, 11, 12 ו -17 מההליך ללא צו להוצאות, לאחר שהנתבעים הללו העבירו לקופת הסדר הנושים תשלום כספי בהתאם להתחייבותם לפי הסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים. נתבעים אלו נמחקו מההליך ללא צו להוצאות ביום 5.7.2012.
בעקבות מחיקה זו נותרו בהליך שלושה סוגי נתבעים: בעל השליטה המוכר, גבעוני-הבי-יגרמן (אנשי קבוצת פלד-גבעוני שאת אחריותם סירבה חברת הביטוח לכסות) והצדדים השלישיים מכוח הודעת בעל השליטה המוכר (חברת הביטוח והחברה התובעת).
- ביום 5.12.2012 נמסרה הודעה מטעם הנאמן על חלוקת הכספים שהתקבלו בהסדר הפשרה, לפיה יחולק למוטבי הסדר הנושים סכום של 14,000,000 ש"ח, כאשר שיעור החלוקה בין מוטבי הסדר הנושים נקבע על ידי בית המשפט של חדלות פרעון (השופט (כתוארו אז) איתן אורנשטיין), בהמלצת הנאמן, זאת בהתאם ליחס הנזקים בין החברה התובעת לבין חברת הבת, אפקון אלקטרו-מכניקה (פא"מ), כפי שנתבע בכתב התביעה המתוקן. משמעות הדברים הייתה שפיצוי בסך של 9,340,800 ש"ח (66.72%) שולם ביחס לנזקי החברה התובעת וסכום של 4,659,200 ש"ח (33.28%) שולם ביחס לנזקי חברת הבת, אפקון אלקטרו-מכניקה. בהודעה פורט האופן שבו חולק הסכום האמור בין מוטבי הסדר הנשים (70% שולמו לבעלי המניות הזכאים ו- 30% לחברה התובעת). יצוין כי הפער בין הסכום שחולק לסכום הפשרה (7 מיליון דולר, שהיו באותה עת כ- 26.3 מיליון ש"ח), נובע מכך שעל פי הסדר הפשרה מיליון דולר טרם שולמו על ידי חברת הביטוח (וישולמו רק עם תום ההליך), וסכומים נוספים שולמו לב"כ הנאמן, לנאמן והושארו לכיסוי הוצאות ניהול הליך זה.
- במקביל להתפתחויות אלו, התקיימו 10 דיוני הוכחות מקיפים בתיק. לאחריהם הוגשו סיכומים מפורטים המשתרעים על פני עשרות עמודים על ידי הצדדים השונים לתיק. יצוין כי הנתבעים 3 ו-6 בחרו שלא להגיש סיכומים מטעמם, ולפיכך התבקש בית המשפט בסיכומי התשובה מטעם התובע לפסוק נגדם את מלוא סכום התביעה, היינו סך של 75,000,000 ש"ח.
- סיכומי הצדדים הוגשו לאחר שניתן פסק הדין הפלילי, ובטרם ניתנה הכרעה בערעור הפלילי. ביום 12.1.2016 ניתנה ההכרעה בערעור הפלילי, וביום 24.1.2016 ניתנה על ידי החלטה המאשרת קבלתו כראיה בתיק בהתאם לסעיף 42א. לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971 (פסק הדין הפלילי התקבל עוד קודם לכן כראיה לתיק, בהסכמת הצדדים. ראו פרוטוקול 28.1.2013, עמודים 273 - 274). כן ניתנה לצדדים האפשרות להגיש השלמת סיכומים ביחס לאמור בערעור הפלילי. ב"כ יגרמן הודיע כי בכוונתו להגיש בקשה לדיון נוסף במסגרת ההליך הפלילי, וביקש ארכה להעביר התייחסותו לערעור הפלילי, עד שתינתן הכרעה בבקשתו לקיים דיון נוסף, תוך שהוא מבהיר כי אם הבקשה תדחה לא יחלוק על כך שמדובר בראיה קבילה. הבקשה לקיים דיון נוסף נדחתה ביום 31.8.2016.
- על רקע זה ניתן לפנות כעת ולבחון את תמצית טענות הצדדים בתיק שלפניי.
חלק ג' - תמצית טיעוני הצדדים
- ב"כ התובע טען כי הנתבעים כולם, בעל השליטה המוכר (קרי, מר פויכטונגר וחברת סלאלום שבשליטתו המלאה), מר גבעוני, מר הבי ומר יגרמן העדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה והפרו את חובת האמונים ואת חובת הזהירות שלהם כבעלי שליטה וכנושאי משרה בכירים בחברה התובעת.