כן הוגשו סיכומים במסגרת הודעת צד ג', אשר לאור תוצאת ההליך אין צורך לפרט לגביהם.
חלק ד' - אחריותם של מר גבעוני, מר הבי ומר יגרמן לנזקים שנגרמו לחברה
- טענת התובע נגד מר גבעוני, מר הבי ומר יגרמן היא שהם אחראים במישרין להוצאתם שלא כדין של סכומים בסך 41,879,420 ש"ח (קרן במונחי שנת 2002) ו- 15,736,921 ש"ח (קרן במונח שנת 2002) מחברת הבת פא"מ (אפקון אלקטרו-מכניקה(, וכי מוטלת עליהם חובה כלפי החברה התובעת להשיבם, וזאת בקיזוז הסכומים שהושבו לבעלי המניות במסגרת הסדר הפשרה (5,661,769 ש"ח במונחי שנת 2002 לחברה התובעת ו- 2,824,097 ש"ח במונחי שנת 2002 לפא"מ). משמעות הדברים היא שלשיטת התובע יש להטיל על גבעוני-הבי-יגרמן חיוב, יחד ולחוד, בסכום של 49,130,475 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משנת 2002 ועד היום.
- במסגרת ההליך הפלילי הורשעו גבעוני-הבי-יגרמן בשל אחריותם כנושאי משרה להוצאה שלא כדין של הסכומים הבאים מהחברה ומהחברות הבנות (כל הסכומים בערכי הקרן):
א. כספים שהועברו לחברת יגרמן, למיאב ולבסט-בית - 34,279,000 ש"ח אשר נמשכו מחשבון החברה התובעת והחברות הבנות בין התאריכים 22.1.2002 – 16.6.2002 באמצעות 21 שיקים סחירים והעברות בנקאיות לטובת חברת יגרמן, מיאב ובסט-בית. סכומים אלו, תועדו על ידי מר חנוך רגב, גזבר קבוצת פויכטונגר (להלן: "הגזבר רגב"). יצוין כי הכספים שימשו בעיקרם על מנת לכסות את הלוואת הגישור שהעמיד בנק הפועלים (וזאת למעט 750 אלף ש"ח, אותם נקבע כי מר יגרמן נטל לכיסו, מבלי שהשיבם. ראו פסקאות 350 – 352 לערעור הפלילי). מתוך ההעברות הללו 18,660,000 ש"ח ניטלו במישרין מחשבון החברה התובעת, 13,019,000 ש"ח נלקחו מחשבון פא"מ ו- 2,600,000 ש"ח נלקחו מחשבון אפקון בקרה. בגין פעולות אלו הורשעו גבעוני-הבי-יגרמן בהליך הפלילי בעבירה של גניבה בידי מנהל ובעבירות נוספות (האישום הראשון).
אין חולק כי כנגד הסכומים הללו השיבו חברת יגרמן, מיאב ובסט-בית סכום של 15,304,000 ש"ח (5,250,000 ש"ח לחברה התובעת, 5,004,000 ש"ח לפא"מ ו- 5,050,000 לאפקון בקרה). מכאן כי הסכום נטו שניטל בדרך זו מהחברה התובעת והחברות הבנות עומד על 18,975,000 ש"ח, וזהו הסכום שנתבע על ידי התובע בתביעה שלפניי בגין רכיב זה.
הערה: בהליך הפלילי סרב בית המשפט לראות בהשבת הכספים פעולה השוללת את התקיימות העבירה של גניבה בידי מנהל, או ככאלה המקטינות את סכום הגניבה בגינו יש להרשיע את הנאשמים. ואולם, בהליך שלפניי, שהוא הליך אזרחי, דרש התובע כי תושב לחברה רק היתרה שנגנבה ולא הושבה, ודומה כי בכך פעל לא רק באופן הוגן, אלא גם בהתאם לדין (השוו ע"א 655/89 מטלון (כץ) נ' כץ, פ"ד מה (3) 845 (1991)).