ראשית, כלל האחריות שייבחר משפיע על האפשרות של בעל השליטה להפיק מהשליטה רווחים פרטיים פסולים. ככל שנחליש את האחריות המוטלת על בעל השליטה המוכר, יגדל הסיכון כי השליטה תגיע לידי גורמים המבקשים לנצלה לרעה, במילים אחרות, תיווצר חשיפה גדולה יותר לאפשרות של "מרוץ לתחתית", במסגרתו מי שיזכה בשליטה יהיו אותם גורמים שידעו לנצל את מעמד השליטה לרעה. תוצאה זו אינה רצויה, בין השאר מאחר שהיא צפויה להרתיע משקיעים מלרכוש מניות מיעוט, ועל ידי כך עלולה לפגוע ביעילות גיוס ההון באמצעות חברות.
שנית, כלל האחריות שייבחר ישפיע על יעילותו של שוק השליטה בחברות, שכן ככל שתוחמר האחריות המוטלת על בעל שליטה מוכר, כך יקשה יותר לבצע עסקאות של רכישת שליטה, ויפחתו הגורמים שבעלי שליטה קיימים יהיו מוכנים למכור להם את השליטה. כתוצאה מכך יסוכלו לא רק עסקאות "רעות" למכירת שליטה (קרי עסקאות שהמניע להן הוא רצונו של הקונה להפיק רווחים פסולים משליטה), אלא גם עסקאות "טובות" למכירת שליטה (קרי עסקאות שהמניע להן הוא יכולתו של הקונה להגדיל את ערך החברה).
(למחקרים המבקשים לאתר משטר אחריות המאזן בצורה אופטימלית בין שני השיקולים הללו ראו, Einer R. Elhauge "The Triggering Function of Sale of Control Doctrine" 59 U. Chi. L. Rev. 1465 (1992); Lucian Arye Bebchuk "Efficient and Inefficient Sales of Corporate Control" 1994 Q.J. Econ. 957).
שלישית, לכלל המשפטי שייבחר יש השפעה על הפרוצדורה באמצעותה יבוצע הפיקוח על עסקאות של מכירת שליטה: המוסד בו יבחנו (בית המשפט או אסיפת בעלי המניות); המועד בו יבחנו (עובר לביצוע העסקה או בדיעבד לאחר ביצועה); המידע שיידרש לצורך ביצוע הפיקוח ואופן הערכתו וכיו"ב. מבחינת היעילות הדיונית נראה כי הסדר משפטי אשר יעמיד את העסקה לבחינה בזמן אמת, על ידי בעלי מניות המיעוט, נהנה מעדיפות על כלל האחריות מאפשר את בחינת העסקה בדיעבד על ידי בתי המשפט, וזאת הן מאחר שהוא לא כפוף לכשל של "חוכמה בדיעבד", והן מאחר שהעלויות הדיוניות הכרוכות ביישומו של כלל זה נמוכות בהרבה.
הבחירה במשטר האחריות הרצוי צריכה לנסות ולאזן בין שלושת השיקולים שנזכרו לעיל, דהיינו עידוד עסקאות יעילות להעברת שליטה (עסקאות שהמניע להן הוא מקסום שווי החברה); מניעת עסקאות בלתי יעילות להעברת שליטה (עסקאות שהמניע להן הוא הגדלת הרווחים הפרטיים משליטה); וצמצום העלויות הכרוכות בניהול משטר האחריות שיקבע. על רקע זה אעבור להצביע על החלופות המשפטיות הפתוחות לפנינו בבואנו לפקח על עסקאות של מכירת שליטה, ולעצב את כלל האחריות הראוי.