ג. בחינת כוונות לעומת בחינת כישורים – כלל האחריות יכול להתייחס לשאלה מהם המניעים העומדים מאחורי ההצעה לרכוש את החברה, דהיינו לשאלה האם הוא מעוניין להביא לשיפור ביצועיה, או לשאלה מהם הכישורים שיש לרוכש השליטה, דהיינו מהי ההסתברות שיצליח להביא לשיפור ביצועיה של החברה.
- עיצוב המשטר המשפטי הרצוי בראי שיקולי המדיניות: מבחינת שיקולי המדיניות שהוצגו לעיל, דומה כי הסדר משפטי המבוסס על פיקוח בידי השוק נהנה מיתרון על הסדר משפטי המבוסס על פיקוח שיפוטי. הטעם לכך הוא שבזמן אמת אין לבתי משפט כישורים מתאימים על מנת לקבוע האם מדובר במכירת שליטה "רעה" או "טובה", ואילו בדיעבד הכרעתם בעניין כרוכה בעלויות גבוהות מאד, ועלולה להיות מוטה בשל שיקולים של "חוכמה בדיעבד". ואולם, המחוקק הישראלי סבר כי פיקוח על ידי השוק במקרה של מכירת שליהט אינו מנגנון שראוי לאמץ באופן רחב, אלא הגבילו לנסיבות מסוימות, המוגדרות בסעיף 328 לחוק החברות (הסדר זה מתייחס למצבים בהם המכירה יוצרת דבוקת שליטה חדשה, או מעצימה משמעותית דבוקה קיימת, והוא מיועד בעיקר להגביל את האפשרות לבצע איסוף מניות. ראו אירית חביב-סגל, דיני חברות לאחר חוק החברות החדש, כרך ב' (2004) 400 – 401, 542 – 547, וכן תיקון מספר 3 לחוק החברות משנת תשס"ה – 2005, בו הובהר שרכישה פרטית של שליטה אינה מחייבת הצעת רכש מיוחדת). הטעם להימנעות מאימוץ כלל שהיה מאפשר פיקוח רחב יותר על ידי בעלי מניות המיעוט, מן הסתם, היה מתן משקל משמעותי לשיקול השני, עידוד קיומו של שוק שליטה משוכלל.
ויובהר: כלל המחייב שיתוף המיעוט במכירה אינו משליך רק על ההגינות של חלוקת התמורות (קרי על הצדק החלוקתי בין בעלי המניות), אלא גם על היעילות, במובן זה שהוא עשוי למנוע מכירות שליטה "רעות" (בין אם מאחר שהן לא יאושרו, ובין אם בשל כך שיהפכו לבלתי כדאיות מבחינת בעל השליטה המוכר ומבחינת הרוכש). מבחינה זו המדובר בכלל מתחרה, וכאמור במקרים רבים עדיף, על כלל של פיקוח שיפוטי על העסקה, דהיינו כלל האוסר על מכירה חובלת (חסרונו המרכזי בכך שהוא עלול לסכל גם מכירות שליטה "טובות", ואולם, כפי שיובהר להלן, גם פיקוח שיפוטי באמצעות איסור על מכירה חובלת עלול ליצור אותה בעיה).
- הימנעותו של המחוקק מאימוץ כלל רחב של פיקוח על ידי השוק, וזאת בשונה מהקשרים אחרים בדיני החברות הישראליים (למשל, כשמדובר בעסקאות בעלי עניין) תומכת באימוץ כלל התערבות שיפוטי זהיר, אשר ייתן משקל ראוי לשיקול של עידוד שוק השליטה בחברות. מדיניות שיפוטית זו מצדיקה לתת לכלל האחריות שנוצר בעניין קוסוי פרשנות מצמצמת, וזאת בראיית העלויות הגבוהות הכרוכות בכלל זה, והתועלות המוגבלות שבו, כמפורט להלן: