למעלה מהדרוש אציין כי לאור קביעותיי ביחס ליסודות האובייקטיביים, גם לא ניתן לומר שמר פויכטונגר התרשל בכך שמכר את השליטה לקבוצת פלד-גבעוני. ויודגש, כפי שהובהר בפסקאות 58 – 77 לעיל, אני סבור כי רמת האשם הנדרשת על מנת לחייב בעל שליטה בגין מכירה חובלת עומדת על ידיעה או פזיזות. על כן, גם אילו סברתי אחרת ביחס ליסודות האובייקטיביים, לא היה בכך די לשיטתי כדי להטיל אחריות על בעל השליטה המוכר בגין מכירה חובלת.
חלק ו' - אחריות מר פויכטונגר בגין התנהלותו לאחר מכירת השליטה לקבוצת פלד-גבעוני
- התובע מבקש להטיל אחריות על מר פויכטונגר לא רק בגין מכירה חובלת של השליטה בחברה התובעת לקבוצת פלד-גבעוני, אלא גם בגין האופן בו התנהל כנושא משרה בחברה לאחר העברת השליטה לקבוצת פלד-גבעוני.
- בהתאם להסכמות בין מר פויכטונגר לקבוצת פלד-גבעוני, גם לאחר החתימה על הסכם הרכישה בחודש אוגוסט 2001, הוסיף מר פויכטונגר לשמש כמנכ"ל החברה. התובע סבור כי בתקופה זו התרחשו מספר אירועים שלימדו על כך שצפויים להיגרם לחברה נזקים כבדים כתוצאה מהתנהלותם של בעלי השליטה החדשים בחברה. לטענתו, על אף שמר פויכטונגר היה מודע היטב לאירועים אלה, הוא בחר שלא לעדכן בכך את ציבור המשקיעים, את הרשות לניירות ערך או את מבקר הפנים, לא כינס אסיפת בעלי מניות או ישיבת דירקטוריון ולא עדכן את רואי החשבון המבקרים בעובדות שהיו בידיעתו. לטענת התובע, לאור מידע זה בחר מר פויכטונגר לעזוב את משרתו תוך שהוא דורש הטבות פרישה חריגות, ובכך העדיף את טובתו האישית על פני טובת החברה והפר את חובות האמון והזהירות החלות עליו בתור נושא משרה.
- סדר הדיון בחלק זה יהיה כדלהלן: תחילה אבהיר בקצרה מהן חובות האמון המוטלות על נושא משרה בתאגיד בכלל, ועל מר פויכטונגר, בפרט; לאחר מכן ינותחו האירועים בגינם נטען כי מר פויכטונגר הפר את חובת האמון שלו כמנכ"ל כלפי החברה התובעת.
ו(1). חובות האמון של מר פויכטונגר כנושא משרה לאחר העברת השליטה
- סעיף 254(א) לחוק החברות קובע כי נושא משרה חב "חובת אמונים" לחברה, ועליו לנהוג בתום לב ולפעול לטובתה, ובכלל זה עליו להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה ובין ענייניו האישיים או מילוי תפקיד אחר שלו; להימנע מתחרות עם עסקי החברה; להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה; ולגלות לחברה כל ידיעה או מסמך הנוגעים לענייניה אשר באו לידיו מתוקף מעמדו בחברה.
- חובת האמון מוטלת על נושא משרה בנוסף לחובת הזהירות אותה הוא חב לחברה מכוח סעיפים 252 – 253 לחוק החברות. חובת הזהירות עניינה רמת המיומנות בה על נושא המשרה למלא את תפקידו (נושא המשרה צריך לפעול "ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות"), בעוד שחובת האמון עניינה ברמת המחויבות בה עליו לפעול כלפי החברה (על נושא המשרה לשים את טובת החברה בראש מעייניו (לדיון בחובת האמון והזהירות המוטלות על דירקטורים ראו, בין השאר, אירית חביב סגל, דיני חברות (תשס"ז) 491 – 579; ליכט, דיני אמונאות, עמודים 21 -144).