פרופ' קידר-לוי, המומחה מטעם המבקש, התייחס לנושא זה בחוות-דעתו ובחקירתו הנגדית. הוא העיד כי "יכול להיות שזה שקיבלתי כל הזמן אינדיקציות חיוביות, הרי לכל אורך הדרך וממש עד ימים ספורים לפני ה-30.3 האינפורמציה היתה חיובית ואנחנו נורא נלהבים ואנחנו נלהבים מהתוצאות וכו' וכו' ופתאום הכל קורס, אז משהו לא כאן לא מסתדר, הדיסוננס הזה אני חושב גורם לתחושה לא של ביטחון אצל הציבור" (ר' עמ' 32 לפרוטוקול 1.3.2017).
בחינת נושא הקשר הסיבתי במקרה בו לא קיים "דיווח מתקן"
- כפי שציינתי, המבקש הודה כי לא היה "דיווח מתקן" בו התגלתה לציבור העובדה שהמידע שדווח לו לא היה נכון וכתוצאה מכך צנח שער המניה. נפילת מחיר המניה במקרה דנן נבעה – ועל כך אין מחלוקת – מהתממשות הסיכון לכך שהניסוי לא יצליח.
המבקש טען בבקשה כי דיווח החברה אודות כישלון הניסוי מיום 30.3.2015 (נספח כ"ה לבקשת האישור), הכה את המשקיעים מקרב הציבור בתדהמה גמורה, שכן רק אז התברר להם לראשונה כי תוצאות הביניים שהוצגו על ידי החברה עד אז היו חסרות כל משמעות קלינית, ולא היו אלא זריית חול בעיני הציבור (ר' ס' 80 לבקשת האישור). המבקש העיד על כך כי – "אחרי כל התקופה הזאת של דיווחים חיוביים, תוצאות חיוביות, כל הזמן ככה הרגשה חיובית, באמת כולם היו מאושרים, פתאום יום בהיר אחד כאילו אתה יודע, נכשל... הופתעתי כי זה לא הגיוני" (ר' עמ' 50 לפרוטוקול 1.3.2017, שורות 9-14). לאחר הדיווח מיום 30.3.2015, ירד שער המניה, כאשר אין מחלוקת כי ירידת השער נגרמה כתוצאה מהדיווח אודות כישלון הניסוי.
- ואולם, לגישת המבקש, חרף העובדה שלא היה "דיווח מתקן" ושירידת השער נבעה מכישלון הניסוי, הציבור הוטעה ביחס ליעילות התרופה לאור הדיווחים המטעים הקודמים של החברה שאליהם מתייחסת בקשתו. לכן, ובשל ההטעיה, שער המניה לא גילם את הסיכון שהשתקף מהמידע שהיה בידי החברה בנוגע לכך שהתרופה עלולה להיכשל בניסוי שלב ב'/ג'. אילו היה המידע האמיתי אודות תוצאות הניסויים מתגלה לציבור בדיווחי החברה שקדמו לתוצאות, היה הציבור יכול לתמחר את הסיכון שתוצאות ניסוי שלב ב'/ג' לא יראו תוצאה מובהקת סטטיסטית באופן מדויק יותר. במילים אחרות – אלמלא ההטעיה בדיווחים הקודמים, שער המניה ערב הדיווח על כישלון הניסוי לא היה "מנופח", ולכן ירידת השער במועד הדיווח אודות כישלון הניסוי, היתה נמוכה יותר מכפי שהיתה בפועל.
- המבקש טען כי די באמור לעיל כדי להוכיח בשלב זה של הדיון כי הדיווחים המטעים גרמו לנזק לחברי הקבוצה, ואין הכרח – כדי להוכיח קשר סיבתי - בקיומו של "אירוע גילוי" בו נחשפת ההטעיה לציבור. המבקש הפנה בהקשר זה להלכה האמריקאית שהתייחסה לשאלת הנזק שנגרם למשקיעים כתוצאה מ"ניפוח" מחיר מניה בעקבות מידע מטעה.