- לאור האמור מניח המבקש כי ציבור המשקיעים קרא את דיווח 2009 על מה שצוין בו ובעיקר על מה שלא צוין בו, והיה מוכן לכן להשקיע במניה יותר מאשר השווי ה"אמיתי" שלה, שווי שהיה מתגלה אילו היתה החברה מדווחת ב-2009 דיווח מלא ונכון אודות תוצאות ניסוי שלב ב'. זהו הבסיס לטענתו לגבי "ניפוח" מחיר המניה, טענה הנובעת מההנחה לפיה המניה נסחרה לאחר דיווח 2009 בשער שהוא גבוה יותר מאשר השער בו היא היתה נסחרת אילו המידע המלא והמדויק היה מתגלה למשקיעים על-ידי החברה לאחר ניסוי שלב ב'.
- ואולם, לאור האמור לעיל, יש לבחון לאיזה מידע נוסף נחשף הציבור אליו מתייחס המבקש לאחר שנת 2009. זאת משום שמכוח עמדת המבקש, אם חלק מהמידע ה"מתקן" פורסם עוד קודם לכישלון הניסוי, הרי בהתאם להנחותיו של המבקש עצמו ובהתאם להלכת ברנוביץ אליה הפנה המבקש, היה מידע כזה צריך אף הוא להשפיע על שער המניה. במניה שהשוק שלה הוא יעיל (וכאמור זוהי הנחת המוצא של המבקש), כל המידע צריך להשפיע על מחירה – הן המידע נושא דיווח 2009 והן דיווחים מאוחרים לדיווח זה (אלא-אם-כן יוכח אחרת).
במילים אחרות, אם ההנחה של המבקש היא כי ציבור המשקיעים הסיק מסקנות מדיווח 2009 ביחס לניסוי שלב ב', מסקנות שהעלו את שער המניה, יש להביא בחשבון גם את כלל המידע שהציבור הזה חשוף אליו לאחר מכן. כך, אם לאחר שנת 2009 אבל לפני המועד בו החברה הודיעה על כישלון הניסוי, נודע לאותו ציבור משקיעים מידע נוסף אודות הסיכוי של הניסוי להצליח, חזקה על הציבור הזה כי הוא "יעדכן" את מחיר המניה בהתאם למידע הנוסף הזה. זאת משום שהמבקש עצמו טוען כי ידיעה של הציבור אודות תוצאות הניסויים משנות את מכלול המידע שעל בסיסו מקבל הציבור הזה את החלטות ההשקעה שלו.
- ב"כ המשיבים טען כי הציבור אכן נחשף למידע נוסף. הוא הפנה בהקשר זה לדיווחים נוספים – נספחים ט"ו וט"ז לבקשה. מדובר בדיווחים מיידים מיום 1.8.2011, מיום 23.4.2012 המתייחסים לשלב ב'/ג' בניסוי (דיווחים המתייחסים לגיוס ולקליטה של החולים שיקבלו את הטיפול בשלב ב'/ג'). מסמך נוסף שהגיע לידיעת המשקיעים הוא תשקיף המדף של החברה, נספח ט"ז לבקשת האישור. התשקיף התפרסם ביום 26.7.2012. גם במסגרת זו התייחסה החברה לתוצאות הניסוי ולהסבר להן.
זאת ועוד - אין חולק כי החברה פרסמה בשנת 2012 את תוצאות הביניים של ניסוי שלב ב'/ג'. חזקה אם כן על ציבור המשקיעים אליו התייחס המבקש, כי הוא קרא גם את תוצאותיו של ניסוי זה והעריך את שווי המניה בהתאם לתוצאות אלה. היינו גם תוצאות אלה הן חלק מהמידע שעל בסיסו קיבל הציבור החלטות בכל הנוגע להשקעה בניירות-הערך של החברה (כפי שציטט המבקש מהלכת ברנוביץ). גם המידע הזה צריך אם כן להשליך על מחיר המניה.