(לפרשנות על פסק הדין ראו – זלצמן וגרוסקופף, עמודים 148-150).
- בפסק דין National Westminster Bank plc v Spectrum Plus Limited [2005] UKHL 41 (להלן: "פסק דין Spectrum Plus ") דן בית הלורדים, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, בשאלה האם שעבוד שהוטל על חובות הווה וחובות עתיד, שהוגדר באגרת החוב כקבוע, הינו שעבוד קבוע או שעבוד צף, נוכח העובדה שבאגרת החוב נקבע כי החברה תגבה את התקבולים, תפקיד אותם בחשבון בנק ספציפי של הבנק שהינו הנושה המובטח, ותוכל לעשות בהם שימוש חופשי במהלך עסקיה הרגיל, ככל שלא תחרוג ממסגרת האשראי שנקבעה לה.
בפסק דינו, אזכר הלורד Scott בהסכמה את עמדתו של הלורד Millett בפסק דיןRe Brumark:
"If a book debt was to be charged as security but with an accompanying provision that any money received from the debtor in payment of the debt would belong to the chargor, the so-called ‘charge’, whether expressed to be a fixed charge or a floating charge, would not be a security at all. It would not constitute a possible source for the repayment of the allegedly secured debt. As Lord Millett said, it would be worthless".
(פסקה 110 בפסק הדין)
באשר להבחנה האם שעבוד שהוטל על חובות לקוחות והוגדר ע"י הצדדים כשעבוד קבוע, הינו במהותו שעבוד קבוע או שעבוד צף – קבע הלורד Scott כי ככל שאגרת חוב מאפשרת לחברה להמשיך ולעשות שימוש חופשי בתקבולים לצרכיה שלה, עד להתרחשותו של אירוע עתידי כלשהו – המדובר בשעבוד צף במהותו:
"In my opinion, the essential characteristic of a floating charge, the characteristic that distinguishes it from a fixed charge, is that the asset subject to the charge is not finally appropriated as a security for the payment of the debt until the occurrence of some future event. In the meantime the chargor is left free to use the charged asset and to remove it from the security. On this point I am in respectful agreement with Lord Millett".
(פסקה 111 בפסק הדין)
לאור עיקרון זה, נקבע בפסק דין Spectrum Plus כי השעבוד נושא פסק הדין הינו שעבוד צף ולא שעבוד קבוע.
[כן ראו: ת"א (מרכז) 6452-08-07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מתמור בע"מ (פורסם בנבו, 29.8.2008)].
- על רקע הלכות אלו שנקבעו במשפט המקובל האנגלי, שהינו "כור מחצבתו" של השעבוד הצף, ראוי לבחון כיצד יש לסווג את ה"המחאה על דרך שעבוד" לפי אגרת החוב נושא בקשה זו. במקרה הנוכחי נוסחה של אגרת החוב קובע כדלקמן:
"החברה תמחה לבנק על דרך שעבוד קבוע ראשון בדרגה את כל זכויותיה לפי הסכמי שכירות שיכרתו בקשר לשטחים ממקרקעי הפרויקט, לרבות חניונים, לרבות פירות והכנסות מכל מין וסוג. שעבוד זה יירשם ברשם החברות כל פעם שהצטברו 10 הסכמי שכירות חתומים או כל פעם שנחתמו הסכמי שכירות לגבי שטחים בסך כולל של 1,000 מ"ר לפי המוקדם והינו כפוף לתנאים כאמור בסעיף 4.1.2 להלן. הודעה על ההמחאה ותנאיה תימסר לשוכרי השטחים עם העתק לבנק" (סעיף 1.3 בתוספת א' לאגרת החוב מיום 9.6.99) (ההדגשות אינן במקור – ב.א.).