חלק רביעי – התייחסות בהרחבה ביחס לפיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת
- הפיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבעת
- כללי – מהות הפיצוי, בגין הפסד התובעים וכן בגין רווח שהפיקה הנתבעת
הלכה פסוקה היא כי "צד המקיים חוזה זכאי לקבל מן המפר את טובת ההנאה שצמחה לו עקב ההפרה" ומכאן לא די בפיצוי בגין הפסד התובעים אלא יש לפצותם גם בגין הרווח שהפיקה הנתבעת מהפרת ההסכם. [להרחבה ר' ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד גונ'ס ג.מ.ב.ה (מיום 11/2/88) ממנו הובא הציטוט דלעיל והמהווה ההלכה הנוהגת וכן ר' לדוגמה רע"א 4982/16 , הכהן הראל נ' ניסן אלי (מיום 7/3/17)]
- הערכת הפיצוי – דרך האומדנה
הדרך להערכת הפיצוי בנסיבות ענייננו, כאשר מדובר בהפסקת התקשרות עם התובעים – היא דרך האומדנה. בדרך זו יש להתבסס על נתונים שהובאו לבית המשפט ולאחר מכן לנמק האומדנה.
לענין זה אפנה אל ע"א 8588/06, דוד דלג'ו נגד אכ"א לפיתוח בע"מ (מיום 11/11/2010) ולפסקי דין אשר הציבו הבסיס להלכה כע"א 646/85, יצירות ברנע בע"מ נגד דניה חברה לפיתוח בע"מ (מיום 18/5/88) או ע"א 1229/97 איי.אמ.איי – שיווק והשקעות בינלאומיים בע"מ (מיום 2/9/1999).
- הבסיס להערכת הפיצוי – סך של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ לשנת פעילות
- קביעת הבסיס לפיצוי
התובעים הוכיחו כי בגין השנים 2005 ו – 2006 עמדו דרישות התשלום שלהם כל סך של כ – 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ. לענין זה בשנת 2005 סופקו מוצרים בהיקף של 233,370 ש"ח כולל מע"מ ובשנת 2006 סופקו מוצרים בהיקף של 227,955 ש"ח כולל מע"מ.
על כך שיש לקבל נתונים אלה של התובעים - נקבע כבר במסגרת סעיף 3 לעיל.
אשר על כן יש לקבוע את בסיס הפיצוי על הסך של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
- חישוב הבסיס ל – 21 חודשי ההפרה
כפי שנקבע בסעיף 3.5 לעיל הנתבעת הפרה ההסכם במשך 21 חודשים.
בהינתן העובדה שבסיס הפיצוי עומד על סך של 200,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין 12 חודשים, הרי בגין 21 חודשים יעמוד בסיס הפיצוי, לפני מע"מ, על הסך של 350,000 ש"ח [=200,000 X (12: 21)].
- לאחר קביעת בסיס הפיצוי יש לפנות להערכת הפיצוי על דרך האומדנה
- שיקולים הנכללים במסגרת האומדנה
בסיס הפיצוי עומד על סך של 350,000 ₪ בצירוף מע"מ אך קביעה סופית של סכום הפיצוי מחייבת הערכה על דרך האומדנה. בקביעה על דרך האומדנה יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי תוך התייחסות לראיות שהביאו הצדדים; עוד יש להתייחס לעובדה שלא הוכח היקף קיומו של השוק לתוכנות התובעים, לצד הקביעה לפיה שוק כזה אכן קיים והנתבעת פועלת בין לקוחותיו; בנוסף יש להתייחס לראיות אשר במכוון לא הובאו על ידי הצדדים וכן להערכה כללית כמפורט בפסיקה שהובאה לעיל.