פסקי דין

עסק (ארצי) 55074-08-16 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' חברת נמל אשדוד בע"מ - חלק 16

27 אוגוסט 2017
הדפסה

כך או כך, אישור הממונה על השכר לפי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, לסטייה מהמוסכם או מהמונהג לגבי כלל עובדי המדינה, צריך להינתן במפורש[26], ואין בנמצא ראיה – ודאי לא בגוף הסכמי בתי מלאכה 2012 – לכך שהממונה על השכר אכן אישר הסכמה כזו שהמערערים טוענים לה, שלפיה עבור העבודה בתקופת העיצומים ישולם השכר ההסכמי תחת השכר הראוי.

בנסיבות אלה, אין מקום להתערב בקביעת בית הדין האזורי שלפיה לא הוכחה הסכמה לאי ניכוי שכר מעובדי סקטור בתי המלאכה בגין תקופת העיצומים.

  1. אשר לטענה השלישית – מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי, שלפיה נוכח ההידברות שנעשתה בעניין זה במסגרת ההליך השני בארצי וכן במהלך הדיון בבית הדין האזורי, אין לקבל את הטענה כי ההליך שאותו נקט הנמל נפתח מבלי שקדמו לו היוועצות או משא ומתן עם ההסתדרות, או תוך התעלמות מניסיונות של נציגות העובדים להגיע לפתרון מוסכם.
  • האם העיצומים היו בבחינת "שביתה חלקית בלתי מוגנת"?
  1. בפתח דברינו נציין כי לא היה חולק שהחברה באה בגדר אחת החלופות הקבועות ל"שירות ציבורי" כהגדרתו בחיס"ע ואף אנו נצא מנקודת מוצא זו. סעיף 37א לחיס"ע קובע מתי תיחשב שביתה ל"שביתה בלתי מוגנת". לפי הסעיף, הדבר יהא בכל אחד מהמקרים הבאים:

"(1)  שביתה או השבתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שחל עליהם הסכם קיבוצי, למעט שביתה שאינה קשורה בשכר עבודה או בתנאים סוציאליים ושהמוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך הכריז או אישר אותה;

(2)     שביתה של עובדים בשירות ציבורי בזמן שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, או שההסכם הקיבוצי שהיה חל עליהם אינו בר-תוקף עוד, והשביתה לא הוכרזה או אושרה בידי המוסד או המוסדות המוסמכים לכך ובהליכים הקבועים לכך, הכל לפי תקנונו של ארגון העובדים המוסמך; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון העובדים המוסמך כי שביתה פלונית הוכרזה או אושרה כאמור – יהיה ראיה מכרעת לכך;

(3)     שביתה או השבתה בשירות ציבורי שלא נמסרה עליהן הודעה בהתאם לחוק זה;" (הדגשות הוספו – א.א.)

  1. בעניין ועד תפעול אשדוד[27] נפסק כי:

"שביתה בלתי-מוגנת היא מושג יציר המחוקק. כדי שבית-הדין יצהיר על קיומה של שביתה בלתי-מוגנת צריך שיתקיים כל אשר המחוקק מנה בסעיף 37א לחוק יישוב סכסוכי עבודה, בהגדירו אותו מושג."

מכאן, שעלינו לבחון מהם התנאים המנויים בסעיף 37א לחיס"ע על מנת ששביתה תוכרז כשביתה בלתי מוגנת. מעיון בסעיף עולה כי החוק מבחין – לצורך הגדרתה של שביתה (או השבתה) בלתי מוגנת - בין שלושה סוגי מקרים[28]: הראשון, מקרה שבו חל על העובדים הסכם קיבוצי (כהגדרתו בחלק ההגדרות שבסעיף); השני, מקרה שבו לא חל על העובדים הסכם קיבוצי; השלישי, מקרה שבו לא נמסרה הודעה על השביתה (או ההשבתה) "בהתאם לחוק זה".

עמוד הקודם1...1516
17...26עמוד הבא