במקרה זה, ההסתדרות הודיעה לחברה ולממונה הראשי על יחסי העבודה ביום 20.7.11, מכוח סעיף 5א לחיס"ע, על שביתה בסקטור בתי המלאכה. בהודעה צוין כי התאריך שנקבע לשביתה הוא "החל מיום 4/8/2011" וכי עילתה היא דרישת ההסתדרות מהחברה לחתום על הסכם קיבוצי שיעגן עקרונות מוסכמים שאליהם הגיעו הצדדים זה מכבר ואף החלו להיות מופעלים. בית הדין האזורי לא קבע כי הודעה זו נזנחה או מוצתה, אף שהעיצומים בסקטור בתי המלאכה החלו בחלוף למעלה משנה מהמועד הנקוב בהכרזה (ביום 29.11.12), ובדין לא קבע כך. שכן, על פני הדברים, כל עוד לא נחתם ההסכם הקיבוצי מושא ההודעה וכל עוד המשיכו הצדדים במגעים לקידום חתימתו הרי שהודעה זו שרירה וקיימת. אם לא היתה שרירה וקיימת הרי שהכרח היה ליתן הודעה חדשה לפי סעיף 5א לחיס"ע, על כל המשתמע מכך, לרבות נתינתה על ידי "הגורם המוסמך". לא כך קבע בית הדין האזורי, ובדין לא נקבע כך.
מה הדין כאשר במועד שבו נקב ארגון העובדים כמועד תחילת השביתה לא החלה השביתה משום שתקופת הצינון השיגה את תכליתה והצדדים המשיכו בהידברות אך טרם הגיעו להסכמות סופיות בעניינים שבסכסוך)? האם ההודעה מתמצה בכך ו"מתפוגגת" ועל "הגורם המוסמך" ליתן, אפוא, הודעה חדשה לפי סעיף 5א לחיס"ע? איננו סבורים כי יש מקום לכך, משהדבר יכביד על מימוש זכות השביתה, מחד, וידחוף את ארגון העובדים למימוש השביתה בתאריך שננקב בהודעה, מאידך. וכך נקבע בעניין בזק[35]:
"טופס ההודעה על השביתה... מחייב ציון 'העניינים שבסכסוך'; בטופס ההודעה... הוגדר נושא הסכסוך, וכל עוד זה לא ימוצה, עומדת ותקפה ההודעה על הסכסוך ועל הכרזת השביתה...
כל פרשנות אחרת תביא לכך שארגון העובדים, אשר הכריז על שביתה, ימהר לממשה, ולא ימצה עד תום את הדרכים האחרות העומדות לרשותו להשגת מטרתו, על מנת שלא יהא עליו למסור הודעה חדשה על שביתה."
כל המצוי בתחום יחסי העבודה מודע לכך שיש הבדל בין הודעה לפי סעיף 5א לחיס"ע על הכוונה לשבות – הודעה שההחלטה על נתינתה מתקבלת על ידי הגורם המוסמך לכך בארגון העובדים, ובין מימושה של כוונה זו – החלטה שבלא מעט מקרים, ובמיוחד בשירות הציבורי, מתקבלת על ידי גורמי האיגוד המקצועי שהוסמכו על ידי ארגון העובדים להחליט על דרכי מימוש השביתה (עיתוי והיקף) בסכסוך הקונקרטי. שכן, לא אחת ההודעה על הכוונה לשבות משיגה את תכליתה במובן זה שבמהלך תקופת הצינון הצדדים נכנסים להידברות באופן זה או אחר (לרבות בעקבות הליכים משפטיים), וממשיכים בה חרף חלוף המועד שננקב בהודעה כמועד תחילת השביתה, כשחרב השביתה מרחפת מעל שני הצדדים. קביעה שלפיה אם לא פתחו העובדים בשביתה במועד המקורי שננקב בהודעה, יהא עליהם ליתן הודעה חדשה לפי סעיף 5א לחיס"ע לפני מימוש השביתה במועד מאוחר למועד המקורי, תזיק ליחסי העבודה, שכן היא תדחוף את העובדים להתחיל ולשבות כדי להימנע מ"סיבוב" חוזר של הכרזה לפי סעיף 5א ותקופת צינון. זאת ועוד, קביעה שכזו גם אינה מתיישבת עם תכליתה של ההודעה לפי סעיף 5א לחיס"ע. שהרי, אם השביתה לא פרצה במועד המקורי בשל קיום הליכי הידברות והידברות זו לא עלתה יפה וקם הצורך לממש את השביתה, יש להניח ש"תקופת צינון" משמעותית נוספת שנועדה להידברות לא תסייע לקידום יישוב סכסוך העבודה.