"א. הממשלה לא תשלם שכר עבור ימי שביתה.
ב. הממשלה תשלם שכר חלקי בלבד ('שכר ראוי') עבור ימי שביתה חלקית (עיצומים)."
להלן, בתמצית, עיקרי החוזר:
- עובד שנעדר מעבודתו עקב שביתה אינו זכאי לשכר בעד הזמן שבו נעדר; עובד המצוי בעבודה אך משתתף בעיצומים אינו זכאי לשכר ההסכמי, אלא לשכר ראוי.
- לשם "קביעתו והוכחתו של השכר הראוי", על הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש להכין עם תחילת העיצומים רשימות יומיות שבהן יפורטו, בין היתר, שמות המשתתפים בעיצומים ומהות העבודות שאינן מבוצעות על ידם.
- על הסמנכ"ל האמור להודיע מיידית לכל העובדים, בין היתר, כי: העובדים הנוקטים עיצומים "לא יועסקו בעבודה נוספת ולא יינתן תשלום בגין שעות נוספות, כוננויות ושכר עידוד. לא ישולמו תשלומים עבור החזר הוצאות רכב משתנות, אש"ל ודמי כלכלה, אלא אם כן היציאה בתפקיד קיבלה אישור מראש ובכתב מאת הסמנכ"ל".
- אסור לשלם עבור שביתה או עיצומים כל תשלום או פיצוי חליפי בעד השכר שיש לנכות בגין השביתה או העיצומים.
- ועתה נשוב לתיאור העובדות הרלוונטיות לענייננו. במכתב מיום 1.1.13 השיב מר עובדיה כהן, אז סמנכ"ל משאבי אנוש בנמל (להלן – הסמנכ"ל כהן), לפנייתו של מר מלכין. נוכח חשיבותו להבנת טענות הצדדים בהמשך, נביא את מכתבו של הסמנכ"ל כהן במלואו (להלן – מכתב הסמנכ"ל כהן):
"בהמשך לתכתובת מייל מיום 26 בדצמבר 2012, בעניין שבנדון, הרינו לפנות אליך כדלהלן:
- ביום 20 ביולי 2011 נמסרה הודעה על סכסוך עבודה בסקטור בתי מלאכה וזאת לאור דרישה לחתימה על הסכם קיבוצי. יחד עם זאת העובדים ונציגותם התנהלו באחריות המתבקשת ותפקדו באופן מיטבי ולא נקטו בצעדים ארגוניים כלשהם ואף אפשרו להנהלת החברה ליישם בפועל את העקרונות המוסכמים בקשר לניוד עובדים, הגם שטרם הושג הסכם סופי ומאושר באותו שלב.
- רק לאחר שחלפה למעלה משנה ממועד הכרזת סכסוך העבודה וטרם נחתם עמם הסכם, החלו ביום 29 בנובמבר 2012 עיצומים בסקטור בתי מלאכה, אשר נמשכו כשלושה שבועות. אקדים ואבהיר, כי העובדים לא הכריזו על נקיטה בעיצומים (ומימלא ניתן להניח כי הנקיטה בעיצומים תוכחש על ידם) אלא שחובתי לדווח על הירידה בתפוקות, וכך עשיתי.
- עיצומי העובדים החלו רק לאחר שכבר הושג נוסח מוסכם של ההסכמים בבתי המלאכה אולם אישור משרד האוצר טרם ניתן. בסמוך לכך עלתה דרישת משרד האוצר בקשר עם פיצול הסכמי העבודה לשניים (הסכם פונקציונאלי והסכם תקנים) והסרת הנספח בענין העובד ג'קי טובול, מה שעיכב את מועד חתימת ההסכמים בעוד זמן מה עד להסדרת הניסוחים המוסכמים בהתאם להנחית האוצר בענין זה.
- ביום 20 בדצמבר 2012, בעקבות העיצומים האמורים, עלתה דרישה מצד משרד האוצר, לפיה יש להפחית את תקופת העיצומים מהתקופה בגינה ניתנת תוספת פרמיה רטרואקטיבית (כך שהתקופה תפחת משמונה חודשים לשבעה חודשים ושבוע). לאחר דין ודברים נוסף בענין זה נתקבלה הסכמת ועדי העובדים לדרישה וההסכמים תוקנו בהתאם.
- ביום 23 בדצמבר 2012 משרד האוצר מסר כי ההסכמים הקיבוציים מאושרים, אך יש להמתין לאישור סופי המותנה בסיום ההליך המשפטי מול הנתבים. ועדי העובדים בסקטור בתי מלאכה התקוממו כנגד ההתניה בסיום ההליך מול הנתבים, בהיותם סקטור נפרד ובלתי תלוי.
- ביום 26 בדצמבר 2012 נחתמו בשעה טובה ההסכמים הקיבוציים עבור מנהלי העבודה והעובדים בסקטור בתי מלאכה.
רק בשלב זה הועלתה לראשונה דרישת משרד האוצר, כי החברה תפעל לתשלום שכר ראוי בלבד בגין תקופת העיצומים.
- בהקשר לדרישה זו החברה תבקש להבהיר:
- במהלך העיצומים החברה התאימה את סידור העבודה להאטה בקצב העבודה ולפיכך, הוזמן מספר קטן יותר של צוותי עבודה מהמתוכנן. עובדים שלא הוזמנו בפועל לעבודה – לא קיבלו שכר כלל בגין המשמרות הרלוונטיות.
בהתאם לרישומי החברה כל העובדים שהוזמנו לעבודה הגיעו לעבודה כסדרה והחתימו נוכחות בהתאם.
- במהלך העיצומים החברה דיווחה כמתחייב באמצעות דו"חות יומיים אודות העיצומים הננקטים באופן מפורט ומלא וכן החברה עמדה עם משרד האוצר בקשר שוטף ביחס לעיצומים הננקטים. עם זאת, במהלך התקופה החברה לא התבקשה ולו פעם אחת לפעול בהתאם להוראות חוזר הממונה על השכר מיום 8 בדצמבר 2008 ('החוזר') ביחס לקביעת שכר ראוי.
בהתאם, החברה גם לא הודיעה מיידית לעובדים הנוקטים בעיצומים, כי יהיו זכאים לשכר ראוי בלבד ו/או כי לא תשולמנה להן התוספות המפורטות בחוזר.
- בהתאם לייעוץ משפטי, יכולתה של החברה לקבוע מה הוא שכרו הראוי של כל עובד ועובד ברמת הפרט מוטלת בספק. יחד עם זאת, הפרמיה של העובדים האמורים ממילא צפויה להיפגע בגין העיצומים וזאת מאחר והיא נמדדת בהתאם לתפוקות של עובדים אלו בפועל.
- בהתאם לייעוץ משפטי, הפחתת שכר חד צדדית לעובדים בסקטור בתי מלאכה עלולה לחשוף את החברה לטענות בדבר הלנת שכר על כל המשתמע מכך אלא אם וכאשר ייקבע על ידי בית הדין לעבודה, כי המדובר בשביתה חלקית בלתי מוגנת ואף יקצוב את שיעור השכר לו הם זכאים בגין התקופה הרלבנטית.
- הגם שהחוזר הינו משנת 2008, עד כה החברה לא נתבקשה לפעול על פיו ביחס לקביעת שכר ראוי בגין תקופות של עיצומים וזאת למרות שאת הדיווחים היומיים השוטפים החברה תמיד העבירה לגורמים הרלוונטיים. כך למשל בעיצומי עובדי סקטור תפזורת אשר התקיימו אך לאחרונה ולוו מקרוב על ידי הממונה, וכך נהוג, למיטב ידיעתי, אף בנמל חיפה.
יובהר, כי במהלך תקופות של שביתה מלאה – דהיינו כאשר עובדים כלל לא התייצבו לעבודה – לא שולם להם שכר כלל.
- לאחר שנים של עמל רב אשר הושקע מצד כל הגורמים המעורבים לרבות משרד האוצר נחתמו הסכמי העבודה בסקטור בתי המלאכה והשקט התעשייתי הושב על כנו. סביר להניח, כי נקיטה בפעולות חד צדדיות עלולה להחזיר את הצדדים למסלול של סכסוך אשר עלויותיו תעלינה על החיסכון לקופת הנמל בקביעתו של שכר ראוי בגין 3 שבועות.
- אנו מבקשים את אישורך, כי בנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, הפגיעה בפרמיה שתשולם לעובדים תסדיר את תשלום השכר הראוי עבור תקופת העיצומים וזאת בכדי לסיים את הסכסוך הקיים בתקווה ליחסי עבודה קיבוציים פוריים." (הדגשות במקור – א.א.)
- ביום 8.1.13 פנה הממונה על השכר דאז, מר קובי אמסלם, למר סגיס, כדלקמן:
- "קראתי בעיון את מכתבו של מר עובדיה כהן אשר בסמך ועם כל הכבוד, לא מצאתי בו כל נימוק ענייני אשר בגינו יש להימנע מקביעת ומתשלום 'שכר ראוי' לעובדי בתי המלאכה אשר נקטו בעיצומים במשך למעלה משלשה שבועות, החל מסוף חודש נובמבר 2012, תוך שהם גורמים נזקים משמעותיים לתחזוקת הכלים בנמל, עיכוב העבודה בקו המים ופגיעה במשתמשים בתובלה הימית.
- מושכלת יסוד בעולם יחסי העבודה הקיבוציים היא כי השתתפות של עובד בשביתה משעה את חוזה העבודה האישי שלו. לעניין זה דין שביתה חלקית (עיצומים) כדין שביתה. עוד קבעה הפסיקה בעניין זה, כי בנסיבות אלו אין המעביד חסר אונים ואין הוא חייב לשלם את מלוא השכר לכל העובדים, אף אם עבודתם אינה מלאה, בעקבות סכסוך עבודה. לפיכך, הדין הוא כי בעת שביתה חלקית (עיצומים) על המעסיק לשלם אך שכר ראוי לעובדים שנקטו בעיצומים. ככל שהחברה סבורה כי יש לשלם את מלוא השכר, עליה לדעת שמדובר בחריגה מהנהוג במדינה. חריגת שכר, שנעשית ללא אישור, על כל המשתמע מכך.
- יוטעם, חוזר הממונה הע 2008-1-47 'הנחיות בדבר ניכוי שכר בגין שביתה מלאה או חלקית (עיצומים) – רענון נהלים' מיום 8 בדצמבר 2008 המפרט את הנהלים שיש לפעול על פיהם בעת שביתה מלאה ו/או חלקית עיצומים פורסם והופץ לחברה והוא מוכר על ידה מאז. יתר על כן, החוזר לא יצר את הדין ומטרתו היתה אך ליידע את החברה, כמו גם חברות וגופים אחרים במגזר הציבורי בדבר הנהוג במדינה, על פי דין.
- טענת החברה כי עד כה לא יושם החוזר בנמל, אף אם יש בה ממש, אין בה כדי להצדיק הפיכת החוזר ל'אות מתה'. על החברה לפעול בהתאם לדין וכמפורט בחוזר, כשם שנדרשת כל חברה ממשלתית או גוף אחר במגזר הציבורי שעובדיו נוקטים בעיצומים. אל לחברה להתלות בכשלי עבר לצורך הצדקת התנהלות זו בעת הזו.
- יתר על כן, חוזר הממונה על השכר האמור לעיל, הינו תולדה של החלטת ממשלה (החלטה מס' 647 (כל 168) מיום 22.4.1980 ומס' 646 מיום 26.5.1981 לפיה:
'א. הממשלה לא תשלם שכר עבור ימי שביתה.