כך, לגבי הוספת משתתפים למשימה, קבע המומחה שהאפליקציה איננה ידידותית למשתמש, אך אין מדובר בבאג (תקל) (ראו עמ' 5 לחוות הדעת, וכן עמ' 29 – 30 לפרוט').
באשר לאפשרות לשלוח מסרונים בין המשתתפים, באמצעות האפליקציה, ציין המומחה שאין באפשרותו לבדוק עניין זה, שכן אנור מסר שעניין זה הוא תלוי קיומו של חיבור לשרת, והיות והנתבעים חדלו מלשלם עבור השרת, אזי הוא ביטל את השירות. מנגד, נמצא על-ידי המומחה שהפונקציה בעניין זה נכתבה.
- הנתבעים הגישו ביום 15.2.2016 בקשה לפסילת המומחה, וזאת בשל הטענה שבחוות הדעת נפלו פגמים מהותיים, וכך גם בתהליך הבדיקה של האפליקציות.
בעניין זה קיימתי דיון במסגרת קדם המשפט שהתקיים ביום 29.2.2016. בסמוך לאחר מכן, ובטרם ניתנה החלטתי, הודיעו הנתבעים ביום 5.3.2016, כי הם חוזרים בהם מבקשתם לפסילת המומחה.
- הנתבעים בחקירתם את המומחה ובסיכומיהם, ניסו להראות שהמומחה לא פעל בהתאם לכתב המינוי שקיבל, ולא ביצע בדיקות רבות שאותן היה צריך לבצע. כך לטענתם, לא נבדק קוד הפיתוח, שהוא למעשה ה- ד.נ.א של האפליקציות, והוא אף לא הועבר תחת בדיקה של תוכנת DEBUGGER. לפיכך, לגישתם, חוות הדעת איננה מקצועית, לא ניתן לבסס עליה ממצאים, והמומחה איננו יכול לומר שאין בהן תקלות קריטיות. בנוסף נטען, שהאפליקציות לא נבדקו במסגרת הבחינה שערך המומחה, על-ידי הפעלתן בידי מספר משתמשים בו זמנית.
- טענה זו דינה להידחות. תחילה כך, מהטעם הפשוט שהנתבעים עצמם לא הגישו חוות דעת מומחה מטעמם, ואף לא הצביעו במסמכים שהוגשו מטעמם, על דבר קיומן של תקלות "קריטיות" באפליקציות. יתרה מכך, אותם גורמים, שערכו עבור החברה הנתבעת, מעין חוות דעת ביחס לשתי האפליקציות, ואשר צורפו לתיק המוצגים של התובע (מוצגים ד' ח', ט' ו- יד' לתיק המוצגים של התובע), לא הובאו לעדות. מכאן, שעל אף טענות רבות של הנתבעת כלפי המומחה הם עצמם לא הניחו תשתית כלשהיא, שיהיה בה כדי לבסס מסקנה, ולפיה באפליקציות היו תקלות "קריטיות", שלא איפשרו שימוש בהן.
- הנתבעים טוענים בהקשר זה, כי לאור העובדה שהוסכם לערוך חוות דעת בידי מומחה מטעם בית המשפט, הרי שבכך הסכמה לויתור על הגשת חוות דעת מטעם הצדדים.
אינני מקבל טענה זו. הנתבעים לא עשו כל מאמץ להגיש חוות דעת מטעמם עוד קודם להחלטת המינוי, וכבר במסגרת כתב ההגנה ויתרו על אפשרות זו, תוך שהם מבקשים שבמקום זאת תערך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.