תא (אשד') 3788-12-14 בני אנור נ' אנטון קוזין

מבוא

1. לפני תביעה של מר בן אנור לתשלום שכר מוסכם, בגין אפליקציות (יישומונים) שפיתח, על-פי טענתו, עבור עו"ד אנטון קוזין, מר איגור אנגלוב, וחב' פירסט יארד השקעות בע"מ שבבעלותם.

על-פי הנטען בתביעה, הנתבעים ביקשו ממר אנור לפתח עבורם שתי אפליקציות – האחת להיכרויות, והשניה לשיתוף במשימות עבודה. נטען, כי בשלב מסויים חדלו הנתבעים לשלם למר אנור את שכרו עבור הפיתוח, ואף הודיעו לו באופן חד צדדי על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. מכאן התביעה שהגיש לתשלום השכר המוסכם, וזאת לאור הטענה כי פיתח את האפליקציות בהתאם לדרישות שהוצגו לו, וכמוסכם בין הצדדים.

2. חב' פירסט יארד השקעות בע"מ הגישה תביעה שכנגד, ובגידרה נטען, כי אנור הפר את הסכמי פיתוח האפליקציות, שכן לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו, והן אינן שמישות. לגבי אפליקצית ההיכרויות, אף חמור מכך, נטען שהסכם ההתקשרות נעשה תוך מצג שווא של אנור, ולפיו האפליקציה יכולה לעבוד במקומות סגורים, רק תוך "אי דיוק", בעוד בפועל היא איננה יכולה לעבוד כלל במקומות סגורים. לטענת החברה, כל אלה מהווים הפרה של ההתקשרות בין הצדדים, ולכן על אנור להשיב לחברה את מלוא הסכומים ששולמו על-ידה, וכן הוצאות נוספות בהן נשאה לצורך שיווק האפליקציות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

3. מר בן אנור (להלן – "אנור") הינו בעל עסק לבניית אתרי אינטרנט ופיתוח אפליקציות (יישומונים).
4. משרדו של עו"ד אנטון קוזין (להלן – "קוזין") נמצא בסמיכות למקום בו מפעיל אנור את עסקו.
5. בין אנור לקוזין, קיימת היכרות, עובר לאירועים נושא התביעות, בין בשל יחסי השכנות ביניהם, ובין משום שכל אחד מהם השתמש בשירותיו של האחר (ראו עדותו של אנור בעמ' 36 לפרוט', וכן עדותו של קוזין בעמ' 53 לפרוט').
6. מר איגור אנגלוב (להלן – "אנגלוב"), הינו איש עסקים ולקוחו של קוזין.
7. אנגלוב הגה רעיון לפיתוח אפליקציה להיכרויות המבוססת מיקום.

על-פי הרעיון, לעיתים מזומנות אנשים נמצאים במקום מסויים, ורואים האחד את השני, אך בשל מבוכה לא יוצרים קשר ישיר. האפליקציה תאפשר שליחת הודעה ראשונית, לאדם אותו מבקש השולח להכיר, וזאת בהנחה שהאחר מחובר גם כן לאפליקציה, וניתן לראות את מיקומו על מפה שתיפתח באפליקציה. לאחר קבלת ההודעה, האחר יוכל לראות על המסך, את מיקומו של שולח ההודעה וכן פרטים בסיסיים עליו, וככל שיהיה מעוניין בכך יוכל להשיב בתשובה מובנית "SO COME TO ME", או פשוט להתעלם ולא להשיב לפונה. בתחילת פיתוח האפליקציה ניתן לה השם "MUST", ובהמשך בהתאם לייעוץ שקיבלו קוזין ואנגלוב שונה שמה ל- "YOBI" (להלן – "אפליקציית MUST").

8. לאור ההיכרות ביניהם, שאל קוזין את אנור האם יוכל לפתח אפליקציה זו, ומשאנור השיב בחיוב, הוסכם שאנור יבצע את הפיתוח תמורת סך של 22,000$ (ובתוספת מע"מ כחוק, ככל שהפיתוח יבוצע עבור תושב ישראל). סוכם, כי קוזין יקבל 10% מסכום זה, בשל העובדה שתיווך בין אנור לאנגלוב (ראו לעניין זה במכתב שנשלח לאנור ממשרדו של עו"ד קוזין – מוצג יא' בתיק המוצגים של התובע).
9. אנור הכין מסמך אפיון לאפליקציה, אשר כלל גם את התנאים ההסכמיים בין הצדדים (שכר ומועדי התשלום, מועדי פיתוח).

(מסמך האפיון צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים וסומן – ד'. אותו מסמך, בשינויים מסויימים (ראה בחקירת אנור עמ'  38 – 39 לפרוט'), צורף לתיק המוצגים של התובע וסומן א').

10. קיימת מחלוקת בין הצדדים באם מסמך אפיון זה נערך, כאשר אנור, אנגלוב וקוזין יושבים יחדיו, ואנור מעלה את הדברים על הכתב, כאשר אנגלוב וקוזין מעירים הערות; או שמא, כגירסת הנתבעים, מסמך האפיון נערך על-ידי אנור בלבד, ורק לאחר מכן העירו קוזין ואנגלוב את הערותיהם, בפגישה בה נכחו שלושתם (ראו עדותו של קוזין בעמ' 54 לפרוט').
11. בהקשר זה העלה אנור טענה נוספת, ולפיה אנגלוב חתם על ההסכם, אך העתק זה נלקח על-ידי קוזין, ולא הוחזר לו מעולם.
12. אלא שמחלוקת זו, על שני חלקיה, חסרת כל חשיבות לצורך הכרעה בתביעות שהוגשו, ובמחלוקות הנגזרות מהן. הנתבעים אינם מכחישים שמסמך האפיון, אשר צורף לתיק המוצגים שלהם (מוצג ד'), הוא המסמך המחייב בין הצדדים בכל הקשור באפליקצית MUST, ולכן השאלות - האם המסמך נחתם או לא; וכיצד הגיעו הצדדים לנוסח המוסכם של מסמך האפיון אינן רלבנטיות כלל.

יחד עם זאת אעיר, כי אינני מקבל את עדותו של אנור בעניין החתימה על מסמך האפיון. היות ואין מחלוקת שכל השלושה ישבו יחד בעת העריכה הסופית של מסמך האפיון (המשתרע על עמוד אחד), אזי לא ברור מדוע אנור לא דרש מאנגלוב לחתום במקום, וככל שאנגלוב חתם מדוע לא השאיר העתק בידיו.

13. קיימת מחלוקת נוספת בין הצדדים. מיהו הצד האחר להסכם ההתקשרות – אנגלוב באופן אישי, אנגלוב וקוזין באופן אישי, החברה בלבד או שמא כל השלושה יחדיו. למחלוקת זו אדרש בהמשך הדברים.
14. חב' פירסט יארד השקעות בע"מ (להלן – "החברה"), היא בבעלותם של קוזין ואנגלוב בחלקים שווים (ראו מוצג טז' בתיק המוצגים של התובע).
15. בהתאם לקבוע במסמך האפיון לאפליקצית MUST, ביום 17.2.2014 שולם לאנור סך של 9,900$ (המהווה מחצית הסכום שהוסכם 22,000$, ובניכוי הסכום שסוכם כי ישולם לקוזין עבור התיווך) (ראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה ב').
16. ביום 2.9.2014 שולם לאנור סך נוסף, של 17,000 ₪. לטענת אנור, מתוך סכום זה 3,000 ₪ הם עבור שינוי אותו ביקשו הנתבעים באפיון, ולפיו ניתן יהיה להירשם לאפליקצית ההיכרויות דרך פייסבוק (ראה בעמ' 18 לתצהירו של אנור, וראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה יב').
17. לאחר זמן מה, התבקש אנור לפתח אפליקציה נוספת, אשר היתה מיועדת לשיתוף משימות עבודה עם עובדים נוספים/מנהלים/קבלנים/ספקים, אשר לוקחים חלק באותו פרוייקט. לאפליקציה זו ניתן השם "BRICKS" (להלן – "אפליקצית BRICKS"). סוכם בין הצדדים, כי תמורת הפיתוח של אפליקציה זו ישולם לאנור סך של 25,000$, בתוספת מע"מ.

(מסמך האפיון של אפליקצית BRICKS צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים וסומן טו').

18. ביום 27.3.2014 שולם לאנור סך של 12,500$ בגין פיתוח אפליקצית BRICKS (ראו חשבונית בתיק המוצגים של הנתבעים – סומנה יד').
19. ביום 23.11.2014 שלח עו"ד ספייב, ממשרדו של עו"ד קוזין, מכתב לאנור ובו הודיע לו, כי מופסקת ההתקשרות עימו, היות ובכל הקשור באפליקצית MUST אנור לא עמד בהתחייבות לספק את המוצר בתוך 5 חודשים, והאפליקציה איננה תואמת את הקריטריונים והרעיון המרכזי של האפליקציה. בכל הקשור באפליקצית BRICKS נרשם שאנור לא עמד בהתחייבות לספק את המוצר בתוך 6 חודשים, וכי האפליקציה איננה תואמת את הקריטריונים והרעיון המרכזי שסוכם עליו.

המחלוקות

              העדר יריבות

20. קוזין ואנגלוב העלו טענת סף, ולפיה יש לדחות את התביעה נגדם בשל העדר יריבות, שכן הלכה למעשה ההתקשרות היא בין אנור לבין החברה. בהקשר זה מפנים קוזין ואנגלוב לכך שאנור ערך את החשבוניות, בגין התשלומים שקיבל, לחב' פירסט יארד השקעות בע"מ.
21. כב' השופט ע' כהן (המותב שדן בתביעות בראשית דרכן), דחה את הבקשה לדחייה על הסף, בקובעו שבשלב המקדמי בו נמצאת התביעה של אנור, ובטרם שמיעת ראיות, לא ניתן לדחות את טענתו של אנור, שקוזין ואנגלוב התחייבו כלפיו באופן אישי, ובפרט כך היות ולא הוגש על-ידם תצהיר התומך בבקשה.
22. בקשת רשות ערעור, שהגישו קוזין ואנגלוב, נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי (כב' הנשיא י' אלון), אשר קבע בהחלטתו, שהמחלוקת בין הצדדים בשאלת אחריותם של קוזין ואנגלוב טעונה הבאת ראיות, וכי דחייה על הסף תעשה רק במקרים דרסטיים וקיצוניים, ומקרה זה איננו נמנה עליהם (ראו רע"א (מח' ב"ש) 56004-03-15 קוזין נ' אנור (19.5.2015)).
23. לאחר שמיעת ראיות, מסקנתי היא שאכן ההתקשרות היא בין אנור לחברה, אך יחד עם זאת הגשת התביעה לכתחילה כנגד קוזין ואנגלוב לא היתה משוללת יסוד.
24. במועד עריכת האפיון לאפליקצית MUST לא הוזכר שם החברה, אלא נאמר במסמך האפיון באופן מעורפל, כי ככל ששכר הפיתוח ישולם לאנור מחו"ל, אזי לא יתווסף מע"מ על השכר המוסכם.

יתרה מכך, קוזין העיד בחקירתו הנגדית, שלמיטב זכרונו, בתחילת הדרך ההתקשרות היתה בין אנור לבין אנגלוב, וכי רק לאחר שהוא ואנגלוב החליטו לשלב ידיים במיזם, אזי הם פעלו באמצעות החברה שבבעלותם (ראו עמ' 61 – 62 לפרוט').

25. מכאן, שבמועד עריכת מסמך האפיון, הוא מועד ההתקשרות בין הצדדים, ההתקשרות היתה למצער בין אנור לאנגלוב. נאמר למצער, שכן קוזין היה נוכח במעמד זה, ולא נאמר כי הוא עשה זאת מתוקף היותו עורך דינו של אנגלוב. אנור גם העיד, ועדותו לא נסתרה, שבחלוף שבוע ממועד עריכת מסמך האפיון הודיע לו קוזין, כי הוא נכנס כשותף של אנגלוב באפליקציה. ואכן את התשלום הראשון ביצעה, בחלוף מספר ימים, החברה, שהיא בבעלות משותפת של קוזין ואנגלוב. מכאן שעוד טרם נכנסה החברה "לתמונה", ההתקשרות היתה בין אנור לקוזין ואנגלוב. אלא, שבחלוף מספר ימים הבהיר קוזין לאנור, שהפיתוח ייעשה עבור החברה, ואנור נתן את הסכמתו למהלך זה, על-ידי שערך לחברה את החשבונית בגין התשלום שקיבל (ראו עמ' 41 לפרוט' ש' 13 - 16).
26. אין מחלוקת שבכל הקשור בהתקשרות בעניין אפליקצית BRICKS ההתקשרות היא בין אנור לחברה (ראו עמ' 41 לפרוט' ש' 27). עובדה זו יש בה כדי לחזק את המסקנה, שהצדדים בחרו שההתקשרות תהא בין אנור לבין החברה, ולא ישירות מול קוזין ואנגלוב.
27. 27. לאור כל המפורט לעיל, הרי שיש לקבוע שהיריבות היא בין אנור לחברה, ואין כל יריבות ישירה בינו לבין קוזין ואנגלוב. ולכן יש לדחות את התביעה נגדם.

          המחלוקות לגופו של עניין

28. כמתואר לעיל, לטענת הנתבעים, רק לאחר שהפיתוח של אפליקצית MUST הגיע לשלבים מתקדמים, הם הבינו לראשונה, שבניגוד להבנתם את ההסכמה בין הצדדים בייחס לייעוד האפליקציה, היא לא תעבוד במקומות סגורים, ועניין זה לא הובהר להם על-ידי אנור בתחילת הפיתוח. היות שכך הם הודיעו לאנור על ביטול ההסכם.

עוד נטען שבאפליקציה היו תקלות קריטיות, שלא איפשרו את הפעלתה, גם  בהנחה שהיא מיועדת למקומות פתוחים בלבד, ותוך חריגה מלוח הזמנים שנקבע.

29. ביחס לאפליקציית BRICKS נטען, כי לא היתה שמישה בשום שלב, ורצופה תקלות קריטיות. גם בהקשר של פיתוח אפליקציה זו נטען, שאנור הפר את ההסכמות ביחס ללוח הזמנים לפיתוחה.
30. לאור ההפרות הנטענות, נשלח לאנור מכתב ממשרדו של עו"ד קוזין, ובו הודעה על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים (ראו מוצג יא' בתיק המוצגים של התובע), וכנגזר מכך החברה לא שילמה לאנור את יתרת הסכומים להם התחייבה במסמכי האפיון.
31. היות ולא שולם לאנור מלוא שכרו בגין פיתוח האפליקציות, אזי הוא הגיש תביעה בגין כך, ומנגד הגישה החברה תביעה להשבת התשלומים שביצעה, וכן לשיפוי בגין הוצאות שיווק בהן נשאה לטענתה לצורך קידום האפליקציות.
32. כנגזר מן המפורט לעיל, בין הצדדים קיימות מספר מחלוקות הטעונות הכרעה:

א.  מהו הסיכום הראשוני בין הצדדים בייחס לייעוד של אפליקצית MUST. האם למקומות פתוחים בלבד, כגירסת אנור; או שמא גם למקומות סגורים, כגירסת החברה.

ב.  האם כבר בתחילת פיתוח אפליקצית MUST הבהיר אנור לקוזין ואנגלוב, שהאפליקציה לא תעבוד במקומות סגורים.

ג.   האם, פרט לעניין שמישות האפליקציה במקומות סגורים, קיימות בה תקלות קריטיות העולות כדי הפרת הסכם על-ידי אנור.

ד. האם כטענת אנור, הוסכם בין הצדדים שככל ויהיו שינויים באפיון של האפליקציה, ויידרשו שעות עבודה נוספות, אזי בגין כל שעה ישולם לו שכר של 250 ₪.

ה. האם באפליקצית BRICKS קיימות תקלות קריטיות, שאינן מאפשרות שימוש באפליקציה, והן עולות כדי הפרת הסכם על-ידי אנור.

ו.   האם יש מקום לחייב את החברה בתשלום בגין שירותי אחזקת שרתים, אותם נדרש אנור להמשיך ולהפעיל עד למועד בו ערך המומחה את בדיקותיו.

ז.   ככל שיקבע שאנור הפר את הסכמי הפיתוח של האפליקציות, אזי תעלה השאלה האם יש מקום לחייבו בהשבת הסכומים שקיבל, ובהוצאות בהן נשאה החברה לצורך שיווק אפליקצית MUST.

דיון והכרעה

חוות דעת המומחה

33. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17.11.2015 מונה מר גיל אברמוביץ', כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו, האם האפליקציות שפותחו על-ידי אנור הן בהתאם לאפיונים שסוכמו בין הצדדים, וכן יתייחס למחלוקות המקצועיות בין הצדדים.

יש לציין בעניין זה, כי הנתבעים הם אלה שהציעו את מר אברמוביץ' כמומחה מטעם בית המשפט, ואנור נתן את הסכמתו לכך. לעובדה זו חשיבות, שכן כפי שיפורט בהמשך, דווקא לנתבעים יש טענות רבות כלפי חוות דעת המומחה, והבדיקות שביצע.

34. המומחה מסר את חוות דעתו ביום 20.12.2015, ובמסגרתה עמד תחילה על ייעודן של האפליקציות.

ביחס לאפליקציתMUST  נרשם, כי היא מיועדת להיכרויות, תוך התבססות על מיקום גיאוגרפי של המשתמשים.

ביחס לאפליקציית BRICKS נרשם, כי היא אפליקציה "חברתית" לניהול משימות עבודה, המאפשרת שיתוף משימות עם עובדים נוספים/מנהלים/ספקים/קבלנים וכו', הלוקחים חלק באותו פרוייקט.

35. המומחה ציין בחוות דעתו, כי לאחר שבחן את תפקוד האפליקציות, בצד בחינת מסמכי האפיון ומסמכים נוספים שהעבירו אליו הצדדים, הגיע לכלל מסקנה:

"קיים פער קל בין הגרסה שאופיינה לבין הגרסה שפותחה בפועל. פער זה נובע מאפיון מתגלגל ומשינויים עיצוביים אותם ביקש המזמין מהמפתח לאחר תחילת הפיתוח ובמהלך שלבים שונים של הפיתוח. שיוניים מסוג זה הם נפוצים וקורים לא מעט במהלך פיתוח אפליקציות. יחד עם זאת, אם לבחון את האפליקציות השונות מול האפיון והעיצובים אליהם התחייב המפתח, יש לציין כי המפתח עמד בהתחייבויותיו, הן מבחינת פונקציונליות והן מבחינת ממשק המערכת."

36. באופן פרטני, התייחס המומחה לאפיון והפיתוח של שתי האפליקציות, כמפורט להלן.
37. לגבי אפליקצית MUST פרט המומחה את מרכיבי האפיון שסוכמו בין הצדדים, ובחוות דעתו קבע שאנור פיתח את האפליקציה באופן כללי בהתאם למוסכם.

אשר לתפקוד האפליקציה, המומחה מצא, כי תיפקדה בהתאם לאפיון פרט לשני עניינים.

כאשר נעשתה בדיקה של השימוש באפליקציה במקום פתוח, אזי תחילה אופיינה תקלה של העדר יציבות בקבלת האות, וכי לאחר מכן, המשתמשים בגירסה הניסיונית הצליחו לראות האחד את השני, אך בכיוונים הפוכים. על-פי חוות דעת המומחה, עניין זה הוא בעייתי היות ובאפליקציה לא ניתנה אפשרות לצדדים לתקשר ביניהם, ולכן היא נשענת באופן מוחלט על המיקום המדוייק של הצדדים להיכרות. יחד עם זאת, המומחה ציין שסביר להניח שעניין זה היה מסתדר תוך זמן קצר, וכי כל הנראה בעיה זו נוצרה היות וקיימת בעיית סנכרון של מכשיר הטלפון במעבר בין הפנים לחוץ.

38. בחקירתו בבית המשפט נשאל המומחה מדוע לא המתינו לבירור העניין, והוא השיב כי הנתבעים מיהרו, ולכן הבדיקה הופסקה (ראו עמ' 14 לפרוט').

תשובה זו איננה מניחה את הדעת. המומחה קיבל מנדט מבית המשפט, ולא מן הנתבעים, והיה עליו לבצע את הבדיקה עד תום, גם אם הנתבעים היו נתונים "בלחץ זמן". היות והבדיקה לא בוצעה, אזי חוות הדעת היא חסרה בהקשר זה, ואין בידי אפשרות לקבוע מימצא באם האפליקציה אכן עובדת בהקשר זה.

39. שקלתי אם יש להורות למומחה להשלים את חוות דעתו בעניין זה, אבל לאור קביעתי, שתפורט בהמשך הדברים, ולפיה אין מקום לחייב את החברה בתשלום מלוא יתרת השכר המוסכם בגין פיתוח אפליקציה זו, אזי החלטתי שלא לעשות כן.
40. ביחס לסוגייה המרכזית שבמחלוקת, בעניין אפליקציה זו - מהו טיב הסיכום בין הצדדים, באם האפליקציה אמורה לעבוד גם במקומות סגורים, הרי שהמומחה קבע, כי הוא אינו יכול להכריע בעניין, שכן הוא נשען על מסמך האפיון, ואינו יכול לדעת מה סוכם בין הצדדים בעל-פה ובהתכתבויות ביניהם.
41. בהקשר זה, המומחה התייחס באופן ספציפי לאפיון, ולפיו במקומות סגורים ייתכנו "אי דיוקים" של האפליקציה (עמ' 7 – 8 לחוות הדעת). המומחה אף נדרש לעניין זה בחקירתו על-ידי ב"כ הנתבעים, ותשובתו היתה (ראו עמ' 20 – 21 לפרוט'):

"במבנים עם קירות כמו כאן היא לא תעבוד באופן מוחלט, במקרים שבהם את נמצאת במחסן עם קירות דקים יותר היא תעבוד יותר טוב, במקרים שיש לך כמה קומות היא לא תעבוד מספיק טוב, מאותה סיבה שציינתי קודם, תפיסה דו מרחבית לעומת תלת מרחבית. האפליקציה שלכם אמורה להפגיש בין אנשים ללא יכולת לצ'וטט, רק על סמך מיקום, כשאת שואלת אם תעבוד או לא זה לא כך. לשאלת ביהמ"ש לא אני לא מקבל את האמירה בה האפליקציה הזו לא תעבוד בכלל במקומות סגורים, אני חושב שהוא ציין באפיון שהיא לא תעבוד אופטימלית." (ההדגשה שלי - .ל)

42. יחד עם זאת, יש לציין בהקשר זה, שהמומחה היה ביקורתי ביחס לאופן בו ערך אנור את מסמך האפיון. המומחה רשם בחוות דעתו, והוסיף בעדותו בבית המשפט, כי האפיון שנעשה הוא דל בפרטים טכניים, איננו יורד לרזולוציות המתבקשות, וכי אילו הוא היה נדרש לבצע את הפיתוח, בהתבסס על האפיון שנרשם, הרי שלא היה בו די כדי לאפשר לו להתחיל לעבוד (ראו עמ' 33 לפרוט').
43. לגבי אפליקצית BRICKS מצא המומחה, כי האפליקציה עונה לאפיון שנעשה.

המומחה התייחס לשתי בעיות שמצא באפליקציה זו, אך בסופו של דבר קבע, שאין מדובר בתקלות באפליקציה.