התובע נחקר בעניין תיאור רצף האירועים בתצהיר ממנו עלה, לכאורה, כי לאחר השיחה הנטענת עם בירם ביום המרתון, לקה באירוע הלבבי; כי בירם שוחח איתו על העסקה בעת ביקורו בבית החולים וכי לאחר מכן, ב- 13.11.05, דווח לבורסה על עסקת הפניקס.
הסתבר כי האירוע הלבבי היה לאחר ה- 13.11.05. כלומר, לאחר פרסום הדיווח לבורסה.
התובע העיד אומנם כי איננו זוכר בדיוק מתי היה האירוע הלבבי, אולם זכר כי הוא היה אחרי פרסום הדיווח לבורסה.
התובע גם אישר כי "כנראה שכן", לפי השתלשלות הדברים האמיתית, כאשר לקה באירוע הלבבי כבר ידע על עסקת הפניקס לפחות שבועיים שכן היא פורסמה ב- 13.11.05 (עמ' 44 לפרוטוקול).
התובע נשאל מדוע לא הציג מסמך לגבי מועד האירוע הלבבי.
תשובתו לכך הייתה כי אין הוא חושב שדברים אישיים שלו נוגעים לכלל הציבור.
משנאמר לו כי הטענה בדבר האירוע הלבבי הועלתה על ידו כטענה עיקרית במסגרת הטענה בדבר הסכם האופציה הסודי, השיב כי הוא לא רואה את החשיבות במועד האירוע הלבבי אבל אם זה חשוב "נביא את התאריכים ונבדוק" (עמ' 45 לפרוטוקול).
בדיון שלאחר חקירה זו, ביום 18.10.15, הוגש ת/1 - ממנו עולה כי האירוע הלבבי התרחש ביום 22.11.05.
מכאן עולה בבירור, כי אין כל מקום לטענתו של התובע לפיה מדובר בעסקה שפרטים לגביה נמסרו לו באופן כללי בעת אשפוזו על ידי בירם וכי רק לאחר מכן פורסם הדוח המידי.
התובע כבר ידע על העסקה מהדיווח המידי שהתפרסם ביום 13.11.05 - כעשרה ימים לפני האירוע הלבבי וביקורו הנטען של בירם.
עדותו של התובע בעניין זה הייתה מתחמקת ולדבריו אין הוא זוכר את התאריכים.
התובע נשאל מספר פעמים על ידי בית משפט האם בזמן שהתנהלה השיחה בבית חולים עם בירם ידע על הדיווח המידי לבורסה ועל מה שדווח בדיווח.
בסופו של דבר השיב "אני ידעתי על הדיווח" (עמ' 48 לפרוטוקול).
ניסיונו של התובע לקשור בין האירוע הלבבי לבין טענה בדבר הסתרת פרטי עסקת הפניקס - פוגע באופן משמעותי באמינותו ושומטת את הבסיס מטענת אי הגילוי וההטעיה שהועלתה בכתב התביעה.
זאת במיוחד מאחר והסתבר במהלך הדיון כי התובע כבר טען בעבר עובדות מסוימות על יסוד הטענה בדבר אותו אירוע לבבי - כאשר העובדות לא היו נכונות.
התובע אישר כי נתן תצהיר בה"פ 8456/09 בבית המשפט המחוזי בירושלים בו ניתן פסק דין ביום 22.1.12.
כב' השופט מינץ ציין בפסק הדין כי התובע העיד בדיון שלא ראה דואר אלקטרוני מסוים שנשלח אליו בדצמבר 2006, שכן באותו מועד היה מאושפז בבית חולים בשל אירוע לב שעבר (סעיף 13
לפסק הדין).