בסיכומי התשובה היפנו התובעים בהקשר זה למזכר התובע (נספח 19 לתצהירו) מספטמבר 2006 בו נאמר כי כפועל יוצא מ"גניבת" הקסם דולר והיורו – נוצר מצב לא בריא.
גם בעובדה זו, לפיה סבר התובע כי מדובר בגניבה, אין כדי לתמוך בטענת הגזל המושתת על טענת הבלעדיות שנדחתה.
יש לציין גם בהקשר זה כי לא הועלתה על ידי התובע, כדירקטור וכמנכ"ל גלובל, טענה מסודרת או פורמאלית במסגרת ישיבת דירקטוריון כלשהי במהלך שנת 2006.
אין גם מקום לטענת התובעים (סעיף 64 לסיכומים) כי בירם דאג לכך שללא ידיעתו של התובע יונפקו פזי הדולר והיורו בחברה אחרת בקבוצת אקסלנס, בה אחוזי האחזקה של אקסלנס היו גבוהים במידה ניכרת.
מעדותו של בירם עולה כי אחוז אחזקות אקסלנס בחברת קסם היו 80% ואילו אחזקתה של אקסלנס בחברות הפז עמדה על 83%.
גם מעדותו של התובע עולה במפורש כי אין מקום לטענה אשר הועלתה על ידי בחקירה הנגדית, לפיה היה לנתבעים תמריץ להעביר פעילות של גלובל "למקומות שבהם הייתה להם שליטה ב-90% עד 100%" (עמ' 90 לפרוטוקול).
מיד לאחר עדות זו אישר התובע כי לא הייתה לנתבעים שליטה של 90% בפזים ובהרים.
בהקשר זה מקובלת עלי עדותו של בירם בתצהירו, כי מתוך ההסתכלות על הרווח המתקבל אצל אקסלנס צמיחה מפעילות זו אקסלנס הייתה אדישה אם הנפקת תעודות המטבע תתבצע על ידי חברת קסם, או על ידי שיתוף פעולה בין גלובל לבין חיתום.
התוצאה היא כי אף אם דרך התנהלות עסקית זו הכעיסה את התובע אין בכך כדי להוות בסיס לטענת גזל. לכן, אין גם מקום לטענה בדבר לחץ או מכירת המניות בלית ברירה.
- טענות התובעים בדבר התדרדרות מערכת היחסים בגלובל
בין יתר הגורמים אשר צוינו על ידי התובעים כאלה שהביאו את התובע למכור את מניותיו - נאמר על ידו בתצהיר כי הועכרו יחסי העבודה בגלובל.
בין היתר, ציין התובע כי בירם ודויטש רמזו על כוונתם להעביר את גלובל מקומת ההנהלה לקומת הכניסה של הבניין שהיא קומה אפלה ונידחת וכי כוונה זו מומשה לאחר זמן מה.
בחקירה הנגדית טען התובע כי מדובר בטעות.
התברר כי בסופו של דבר הועברו אכן משרדי גלובל לקומה 18 של הבניין ולא ל"קומה אפלה ונידחת", אם כי, לטענת התובע, היה צריך לעבור דרך ה- BACK OFFICE של אקסלנס.
אותה ההעברה בוצעה בתחילת 2008 - כשנה לאחר שכבר נמכרו המניות על ידי התובע.
עוד התייחס התובע בתצהירו לכנס הנהלה שנערך בתחילת נובמבר 2006 בו הוצגו תכניות לפיהן חברת החיתום תיכנס ותפעל בתחומים מקבילים לגלובל.
פעילות מקבילה זו של חיתום נעשתה, כאמור, עוד משנת 2000.
אין לראות בה כמעכירת אווירה ובוודאי לא כבסיס לעדותו של התובע כי "... הרצון שלי לא היה לעזוב את החברה, פשוט לא השאירו לי ברירה ואנסו אותי. אחרי שראיתי שהחברה מאלצת..."
זאת במיוחד לאור העובדה כי כנס זה נערך מספר חודשים לאחר שהתובע כבר דרש למכור את מניותיו עקב השינוי בבעלות.