במקרה שלפניי לא מדובר ברכישה כפויה של מניות מיעוט על ידי בעלי השליטה.
בסיכומים נטען על ידי התובעים כי הצטברות התנהגויות ומעשיי הנתבעים עולה כדי קיפוח בעל מניות.
אינני רואה כל מקום לטענה זו.
בהקשר זה היפנו התובעים לת"א 22395-07-12 אודי ברקי נ' אלי מאנע ואח' (להלן: "פסק-דין ברקי").
במסגרת הפנייה זו בעניין טענת הקיפוח ציינו התובעים הפנייה אשר נעשתה בפסק דין ברקי לספרה של צ. כהן בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות (2008) כרך ב' עמ' 197:
"כאשר המכירה נכפית על בעל מניות המיעוט עקב קיפוח על ידי בעלי מניות השליטה, אין להתייחס לכך כאל מכירה מרצון ואין להביא בחשבון את היותן מניות מיעוט".
הפנייה זו לפסק-דין ברקי ולדברי צ. כהן אינה רלוונטית כלל למקרה שלפניי.
בפסק-דין ברקי נדונה תביעה בעילה של קיפוח בעל מניות מיעוט וטענה להפרת חובות נאמנות וזהירות של בעלי מניות.
התובע היה בעלים של שליש ממניות של חברה פרטית המפתחת ומשווקת מוצרי פלסטיק.
החברה הוקמה יחד עם אחיו, הנתבע 2, ושניהם נרשמו כמנהלים ובעלי החברה באופן שווה והועסקו על ידה.
לאחר מכן, הצטרף בעל מניות נוסף, הנתבע 1, אשר מונה כמנהל החברה.
התובע טען, בין היתר, כי התקבלו החלטות בחברה אשר הובילו אותה לגרעון וכי הנתבעים דחקו אותו מהחברה והודיעו לו באופן חד צדדי על הפסקת עבודתו בחברה.
כמו כן, דרשו ממנו להחזיר רכב ופעלו לניתוק התובע מתשתיות טלפון ואינטרנט.
התובע טען כי מעשיי הנתבעים מהווים הפרות שונות של חובות המוטלות עליהם ועולים כדי קיפוח זכויותיו.
התובע עתר לסעדים שתכליתם רכישת מניותיו בסכום של 460,000 ש"ח או בסכום בו תוערך החברה על ידי מומחה מטעם בית משפט.
השאלה שנדונה בפסק דין היא האם זכויותיו של התובע כבעל מניות מיעוט קופחו באחת מהדרכים הבאות: הפסקת העבודה; אי חידוש תשלום שכר דירקטורים של התובע, אי מסירת מידע ומידורו מתהליכי קבלת החלטות בחברה.
נקבע בפסק הדין כי יש לראות בחברה כמעין שותפות.
מדובר בחברה קטנה ביותר אשר במשך שנים רבות הועסקו בה התובע והנתבעים ופעילותה הושתתה בעבר על יחסי אמון.
עוד נקבע כי הצטברות פעולות שונות של הנתבעים בעניין היוזמה להפסקת העיסוק; אי חידוש תשלום שכר דירקטורים של התובע; מידור ממידע ומתהליכי קבלת החלטות בחברה בניגוד לציפיותיו של התובע כבעל מניות להיות שותף לניהול – מקימה לתובע עילת קיפוח.
כמו כן, נקבע בפסק הדין כי הוראה לנתבעים לרכוש את מניות התובע היא בגדר הסעד המתאים לשם הסרת הקיפוח בהתאם להוראות סעיף 191 לחוק החברות.
זאת במיוחד לאור העובדה כי בין התובע ובין הנתבעים לא שורר עוד אמון והם אינם מסוגלים לשתף פעולה והגיעו למבוי סתום בניהול החברה.
(לעניין סעד של רכישה כפויה כאשר קיים מבוי סתום ראה לעניין זה ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת (להלן: "פסק-דין אדלר")).