אין גם מקום לטענה לפיה הוסכם כי סוג ההתחייבויות שיכללו במנגנון ההתחשבנות הן "רק תביעות משפטיות וכן תביעות מס" (סעיף 153.7 לסיכומים).
טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף 4.4.2 המתייחס להוצאות שיגרמו לחברה "כתוצאה מפסק דין חלוט, נזקים, תביעות, דרישות רשויות המס ו/או כל הוצאה אחרת שהוציאה החברה או שעליה להוציא בקשר עם ההתחייבויות".
ההתחייבויות מוגדרות בסיפא של סעיף 4.4 אליו התייחסתי לעיל.
נוסח הסעיף הוא רחב ובוודאי שאיננו מוגבל רק לתביעות משפטיות ותביעות מס.
כמו כן, אין מקום לטענת התובעת כי הוסכם שלא כל דרישה או תביעה משפטית תיכלל במנגנון ההתחשבנות וכי על מנת שתביעת צד ג' תיכלל במנגנון ההתחשבנות אמור להיות פסק דין חלוט בתביעה.
הסעיף מתייחס, כאמור, להוצאות מסוגים שונים.
פסק דין חלוט הינו אחד ממקרי ההוצאות הנכללים בהתחשבנות.
סעיף 4.5 מגדיר מה הוא פסק דין חלוט ביחס לדרישה הנובעת מתביעת צד שלישי, כלפי מי מהצדדים להסכם או החברה או נושאי המשרה בחברה.
הסעיף אף קובע חובת עדכון ומתן אפשרות להשתתף בניהול ההגנה במסגרת הליך משפטי מעין זה.
אין בהגדרת פסק דין חלוט בסעיף 4.5 להסכם המכר, כדי למנוע התחשבנות בקשר להוצאות הנכללות באחד בכל המקרים שפורטו במסגרת סעיף 4.4.1.
כמו כן, מקובלת עלי טענת הנתבעות כי התובעת איננה חולקת על סכומי ההתחשבנות כפי שנדרשו ממנה. לכן, נטל ההוכחה ביחס לכל טענה לפיה הוצאה מסוימת או תשלום מסוים אינם חלק מההתחשבנות וכן הטענה בדבר ההחרגה מההתחשבנות - מוטל על התובעת.
ו. התייחסות פרטנית לסעיפי ההתחשבנות
לאור הקביעות לעיל, יש לבחון את הטענות הפרטניות של התובעת.
- הטענה בדבר החרגת תביעת בוגייבסקי ודרישת מנחם בן דב מהסכם מכר המניות
בתצהירו טען, כאמור, התובע כי בתחילת המו"מ ביקש בירם לכלול בסעיף ההתחשבנות שלוש דרישות ספציפיות, אשר היו ידועות באותה עת, ובין היתר תביעת בוגייבסקי ודרישת מנחם בן דב.
התובע העיד כי סירב לכך מהטעם העקרוני שהדרישות לא עמדו ברציונל ההתחשבנות שנועדה לתת מענה להתחייבות בלתי צפויות שיתגלו בעתיד, בעוד שעניינים אלה היו ידועים וגם עלותם ידועה, והן מן הטעם שהייתה לו השגה עקרונית בדבר האחריות בגינם.
התובע העיד כי הוסכם באופן מפורש שדרישות אלה לא יכללו בהתחשבנות.
בהקשר זה, היפנה התובע, כאמור, למספר טיוטות שהוחלפו בין הצדדים וטען כי סעיף 2.4 נותר אך ורק כדי להבהיר את עניין ההחרגה.