המומחה ללוחות זמנים מטעם התובעת, אינג' כהן, ביקש להתחמק ממענה לשאלה – האם עיכוב של 8 חודשים הוא משמעותי לקבלן המשנה. ואלה היו חילופי הדברים:
"כב' השופטת: האם מותר לי להגיד לך: עכשיו תעצור ל 8 חודשים, כי קצב המכירות הואט לפי החוזה?
העד: זה פרשנות משפטית.
כב' השופטת: נכון, אני מסכימה איתך.
עו"ד הס קיבש: כן, אבל ראית בחוזה, תגיד לפי מה שראית בחוזה.
כב' השופטת: אני מסכימה איתך. אבל כעובדה, האם התרשמת או ראית מתוך הנתונים שהיו לפניך, שאכן היתה הפסקת עבודה בשני בניינים. בנין מס' 1 ובנין מס' 4.
העד: בפועל היתה הפסקה, כי לא יצקו.
כב' השופטת: ומה קרה בשניים האחרים?
העד: המשיכו לעבודה
כב' השופטת: ... זאת אומרת הפסקת עבודה למשך 8 חודשים זה גורם משמעותי.
העד: מאד משמעותי.
(פרוט' מיום 16.1.17, עמ' 112, ועמ' 103).
למותר לציין, כי התקופה של 8 חודשים, שהמומחה אישר רק בחקירתו הנגדית כי יש לקחת אותה בחשבון כתקופה משמעותית – אינה נזכרת בחוות דעתו, אשר בה מצא לנכון לקבוע כי האיחור בביצוע הפרויקט מצוי, כל כולו, באחריותו של קבלן המשנה.
נמשיך ונתאר את השתלשלות העניינים בתקופה זו, כדי לקבוע מי נושא באחריות לקריסה ולאירועים שאחריה.
ה. דרישה לחילוט ערבויות
45. אבינדר טוענת, כי היתה נכונה לחזור לעבודה אך לא קיבלה הוראה כזו, מחד גיסא, ומנגד היא טוענת, כי דרישת החילוט גרמה לקריסתה. לטענתה, העבודות בפרויקט נעצרו כבר מתחילת חודש פברואר 2008, בהתאם להוראות סולל בונה עצמה, ולמרות זאת דרשה סולל בונה בתאריך 5.3.08 את חילוט כל הערבויות בסכום כולל של 1,340,000 ₪. הדרישה הועברה לבנקים, למרות שסולל בונה לא הציגה חוב כלשהו שהגיע מועד פרעונו, והתבססה לדברי אבינדר על טענות שנולדו כולן לאחר מועד דרישת החילוט.
אכן, במהלך חקירתו של מר חנוך קרפ, החתום על דרישת החילוט, התברר כי לא התייעץ לפני כן עם מנהל הפרויקט סאפי אלשייך או עם מנהל האזור בני צובארי, אלא שלח את הדרישה בשל החשש שאבינדר עומדת לקרוס ו"לא נקבל את הכסף" (פרוט' מיום 19.1.17 עמ' 37). יחד עם זאת, הטענה כי דרישת החילוט גרמה לקריסתה של אבינדר, אינה מקובלת עלי.
46. קשה להלום כי חברה, שהיתה נכונה לחזור מייד לעבודה, לא עשתה כן רק בשל דרישת החילוט (שבפועל לא מומשה). אבינדר לא שבה לעבודה גם לאחר שחב' סלים לחאם הסכימה להיכנס לפרויקט במקומה, אפילו לא כקבלן משנה נוסף לצידה. אפקט כדור השלג שב"כ אבינדר מלין עליו בסיכומיו, בטענה כי דרישת חילוט גורפת של כל הערבויות הובילה לקריסתה של קבוצת בילדקו (ואבינדר בכללה), עקב ביטול כל מסגרות האשראי בבנקים, היא טענה שלא הוכחה.
ההיפך הוא הנכון.
בילדקו הגישה בקשה למתן צו הקפאת הליכים ולאישור הסדר נושים, בבית המשפט המחוזי מרכז, ובתצהירו של ג'ורג' שם נאמר, כי "לא נתן היה להבריא ולשקם את קבוצת בילדקו ולעצור את מימוש הערבויות אלמלא סלים לחאם.." (נ/2).