84. מועד המסירה החוזי נקבע ליום 7.12.07 והוארך בהסכמת שני הצדדים (אבינדר וסולל בונה) זמן רב לפני כניסתה של חב' סלים לאחם. למעשה לוח הזמנים כולו "זז" מספר פעמים, כמפורט בפרקים הדנים בעיכוב הראשון, השני והשלישי - הרבה לפני קריסתה של אבינדר ונטישתה את הפרויקט.
הטענה כי התובעות הודו כי לא נגרמה התארכות בעטיה של סולל בונה והן מנועות ו/או מושתקות מלתבוע בגינה, מוזרה ומשוללת יסוד. הטענה עומדת בסתירה גם לפרוטוקולי ישיבות מיום 9.4.08 ו- 15.4.08 (נ/30, נ/29) שנערכו לאחר חתימת ההסכם המשולש, בהם הוסכם בין הצדדים, כי מועד מסירת בניינים C2 ו- C3 יהיה במהלך חודש מאי 2008, ולגבי שני הבניינים הנוספים לא סוכם מועד באותו שלב, כי הקבלן נדרש לבצע בהם סגירת מרפסות.
85. סולל בונה מוסיפה וטוענת (בעמ' 298 לסיכומים), כי התובעות הסכימו במסגרת ההסכם המשולש מיום 11.3.08 לוותר על כל טענה או תביעה שעילתה עובר לחתימתו, לרבות בענין לוחות הזמנים (העיכובים) או התמורה בגינם, וגם מטעם זה כשלעצמו, לשיטתה – דין התביעה להידחות והתובעות אף מנועות או מושתקות מלתבוע בשל כך.
עיון בסעיף 3 להסכם המשולש מלמד, כי לא נאמר בו דבר וחצי דבר על ויתור כנטען. וזו לשונו:
"החל ממועד חתימת הצדדים על הסכם זה, מלוא הזכויות והחובות של בילדקו לסולל בונה ומסולל בונה בקשר עם הסכמי הפרויקטים ו/או ביצוע הפוריקטים, מומחים ומועברים לסלים"
סעיף 3 הנ"ל עוסק בהמחאת זכויות מאבינדר לחב' סלים לחאם, ולא בויתור על זכויות או כספים כלפי סולל בונה.
86. בסיכומי התשובה אישרו התובעות, כי אמנם בבקשה 32 שהוגשה על ידי חברות בילדקו ואבינדר במסגרת תיק הקפאת ההליכים, בסעיף 11 בתצהיר גו'ורג' שצורף אליה, מוזכר ויתור, אך הכוונה עד לכיסוי סכום ספיצפי בגין רכישות.
בסעיף 11 הנ"ל נאמר כי :
"בילדקו ויתרה על כל התשלומים המגיעים לה מאת המשיבות... עד ליום 6.3.08 וזאת עד לסך של 2.6 מיליון ש"ח, המהווה סכום חוב נטען כלפי קבוצת בילדקו בגין רכישת חומרי גלם, כפי שהוערך על ידי המשיבה בשעתו".
הקורא את הסעיף מבין, כי אין מדובר בוויתור גורף על כל סכום שהגיע לקבוצת בילדקו (הכוללת את אבינדר), אלא לויתור עד לסך של 2.6 מיליון ש"ח – ויתור שסולל בונה לא התייחסה באופן ספציפי אליו ולבטח לא היתה צריכה לטעון (בסעיף 249 לסיכומיה, ושוב בסעיף 3008 ואילך לסיכומים), כי "אבינדר ויתרה על כל טענה ו/או תביעה כלפי סולל בונה לגבי התקופה עובר לחתימת ההסכם והודתה בכך".
87. הטענה הנוספת, כי אבינדר לא יכלה להמחות לחב' סלים לחאם זכויות שאין לה, קורסת מאליה. באין ויתור של אבינדר על פי ההסכם המשולש או בהסכם אחר, אין גם מקום לטענה שאבינדר לא יכלה להמחות את זכויותיה. תביעתה של אבינדר הוגשה לבית המשפט על פי היתר שהתקבל מהנאמן שמונה לה, ותביעת סלים לחאם הוגשה מכוח המחאת הזכויות אליה בהסכם המשולש.