109. סולל בונה טוענת בראש פרק זה ובצדק, כי מדובר בהסכם עבודה פאושלי ומכאן שיש לבחון, אם העבודות שבגינן נדרשת עתה תמורה נוספת, נכללות בתמורה הפאושלית שנקבע בהסכם, כפי שהעידו גם סאפי אלשייך ובני צוברי.
לגופו של עניין טוענת סולל בונה (על פני 30 עמודים), כי אין מדובר בשינויים דרסטיים או בלתי צפויים מהמוסכם, ובכל מקרה – לא נשמעה כל טרוניה מצד התובעותת בנדון ולא הוגש תצהיר (שוב) בנדון. עוד נטען, כי המחיר שחישב מהנדס לזר שונה מהמוסכם ולא הוגש אישור מהנדס סולל בונה למחירים הנדרשים, למרות שכך הוסכם בחוזה (סעיף 8ג' לתנאים הכלליים להסכם). סולל בונה, המודעת היטב להוראות ההסכם התכחשה לכל אחת ואחת מהעבודות הנטענות, גם כאשר העד מטעמה, מר שפיגל, לא עשה כן.
110. כדי להוכיח אם אכן מדובר בעבודות נוספות, שאינן כלולות בהסכם הפאושלי, לא ניתן להסתפק בחוות דעתו של אינג' לזר, שלא התייחס כלל לשאלה זו, לא בדק אם העבודות הנוספות בכלל בוצעו, ולא נימק מדוע הוא רואה בכל אחת מהן עבודה נוספת, המזכה בתוספת תמורה.
לאחר קריאת כל הסיכומים להלן התמונה המסתמנת:
א. מעקה מעל קיר עם ציפוי אבן סעיף 4.1.1 לחוו"ד לזר - מר לזר לא נחקר בנדון. עד ההגנה מר שפיגל לא חלק על התמחור וטען רק, כי הסכום לא מגיע, כי הדבר היה צפוי (פרוט' מיום 17.1.17 עמ' 68). בנסיבות אלה, אני מקבלת את הדרישה לתשלום 61,092 ש"ח.
ב. חדר בזק סעיף 4.1.2 – סולל בונה לא חלקה על הסכום, ולא סתרה את הטענה כי הוסכם בין מנהל הפוריקט סאפי אלשייך לבין סלים לחאם כי ישולם סך של 10,000 ש"ח. לכן אני מקבלת את הדרישה.
ג. הזזת כיוון של קו מים ראשי סעיף 4.1.3 – לא מדובר בעבודה נוספת, והתובעות לא זכאיות לתמורה נוספת.
ד. ביטול דלתות יציאה לגג סעיף 4.1.4 – עד ההגנה מר שפיגל אישר, כי מדובר בדלתות שנכללו בתכנית האדריכל ובוטלו, לאחר שהתברר כי התבקש היתר בניה לגביהן (פרוט' מיום 17.1.17 עמ' 74). לפיכך אני מקבלת את הדרישה לתשלום בסך 13,194 ש"ח.
ה. מעקה זכוכית אלומניום במרפסות במקום מעקה מתכת סעיף 4.1.5 – מדובר במפרט שונה מהמוסכם. סאפי אלשייך מטעם סולל בונה הסתפק בטענה, כי אבינדר ויתרה על קבלת תשלום בגין מקות דומים בפרויקט אחר (60 יח"ד), והתחמק מתשובה אם מעקה זכוכית עולה יותר ממעקה פלדה (פרוט' מיום 23.1.17 עמ' 156). סולל בונה טענה, שלא הוגש תצהיר מטעם התובועת לתמיכה בטענות העובדתיות, למרות שמנהל הפרויקט סאפי אלשייך לא הכחיש את ההחלפה לזכוכית ואלומיניום. בנוסף טענה, כי ההחלפה בוצעה לפי דרישת הקבלן (אבינדר), כפי שנתכתב בדיון מיום 8.3.06. מדובר בבקשה שהועלתה והאדריכל התבקש לבדוק אפשרות החלפת המעקה לאלומיניום וזכוכית. בסיכומי התשובה אין כל התייחסות של התובעות לטענה זו.
בנסיבות אלה ולנוכח הטענה, כי ההחלפה בוצעה לבקשת הקבלן (שלא נסתרה), אין מקום לאשר תשלום תוספת תמורה.
ו. ריצוף אנטי סליפ פורצלן במקום קרמיקה סעיף 4.1.6 - התובעות טוענות כי בהסכם לא פורט סוג הריצוף ואבינדר לא ידעה כי התקן יחייב מעבר לריצוף באנטי סליפ. סולל בונה טענה, כי בפרויקט אחר (3006) ביצעה בילדקו ריצוף אנטי סליפ, והתקן היה קיים כשנתיים עובר לחתימת ההסכם. מקובלת עלי עמדתה של סולל בונה, במיוחד לאור העובדה שלא הוגדר סוג הריצוף בהסכם, ולכן ההסכמה הפאושלית כוללת את הריצוף המחייב על פי דרישות התקן.
ז. אספקת גדר דגם חצרות עגול סעיף 4.1.7 – בהסכם לא נכללת עבודה זו וסולל בונה מאשרת, אם כי בדוחק, כי מדובר בשינוי לעומת התכנית המקורית למתקן משחקים שתוכנן במקום. שוב נטען כי לא הוגש תצהיר בנדון, אך לא הוכחש הסכום. לכן אני מקבלת את הדרישה לתשלום בסך 12,285 ש"ח.
ח. הוספת עמדות אשפה סעיף 4.2.1 – התוספת נעשתה לפי דרישת הרשויות. סולל בונה טוענת, כי העבודה נכללת בתמורה הפאושלית כמצוין בנפסח להסכם בו נאמר כי "ביצוע העבודות על פי התכניות... בונסף לתכינות ומפרטים שיצורפו בהמשך, וכל דירשת כל הרשויות ועל פי התקנים..." כך העיד גם מר שפיגל מטעמה. מקובלת עלי עמדתה של סולל בונה בנדון. לשם כך נחתם הסכם פאושלי בין הצדדים כאשר המטרה היא שלא יהיה צורך להתעכב על כל רכיב ורכיב בעבודה, כל עוד מדובר בעבודות המתבצעות על פי התכניות ו/או דרישת הרשויות.
ט. ביצוע ארונות פח למערכת מים, ביצוע הגנה לצינורות ביוב סעיפים 4.2.2 ו-4.2.3 – גם כאן מדובר בעבודה שנדרשה ע"י הרשויות והמסקנה היא כאמור בס"ק ט לעיל.
י. שינויי דיירים (סגירת מרפסות) – אינג' לזר קבע בחוות דעתו, כי סגירת המרפסות בוצעה בשלב מאוחר, לאחר שהעבודה כבר היתה בשלבים מתקדמים של חיפוי אבן והיה צורך לבצע גם התקנות מחדש ועוד, לכן יש לשלם 50% תוספת על המחירים שאושרו בסך 158,468 ש"ח. סולל בונה טוענת כי גבתה את התשלום מהדיירים והפרישה לתובעות את המגיע להן. בנוסף טענה כי אבינדר הסכימה לבצע את ההרחבות ללא סייגים או דרישות. בנוסף חזרה על טענתה כי מדובר בבניה בלתי חוקית ללא היתר. מסתבר, כי ההחלטה על ביצוע המרפסות התקבלה בשלב מאוחר בשל היעדר תכניות כעולה ממכתב שנשלח ע"י אחד הדיירים (נספח כט), הגם אם בהסכמת אבינדר, ולכן יש לשלם לה את התוספת, שסכומה לא נסתר ע"י סולל בונה בסך 158,468 ש"ח.
יא. תוספת רווח קבלני על עבודות נוספות– התובעות דורשות תוספת של 17%. סולל בונה טוענת כי לא הוכח שמדובר בעבודות נוספות, ולא הוגשה בשעתו בקשה לתוספת רווח קבלני. בסיכומי התשובה נאמר, כי נותרה רק שאלה של שיעור הרווח הקבלני המגיע, בין 12% ל-17%. בפרק המתייחס לרווח קבלני קבעתי, על סמך הודאת הנתבעת, כי הרווח הקבלני יועמד על 12% וכך אני מורה גם במקרה זה.