התביעה שכנגד
פיצוי מוסכם
118. בתביעה שכנגד, דורשת סולל בונה פיצויים בגין העיכובים הממושכים בביצוע הפרויקט, שלדבריה נגרמו בעטיין של התובעות, אשר הפרו את ההסכם.
סכום התביעה שכנגד הועמד ע"ס של 18,987,994 ש"ח שמתוכו נטען, כי סולל בונה זכאית לפיצוי מוסכם בסך 17,561,825 ש"ח.
כפי שפורט בפסק דיני בהרחבה, אין ממש בטענה כי העיכובים בביצוע הפרויקט נגרמו בעטיין של התובעות.
תקופת עיכוב של 8 חודשים נזקפת לחובת סולל בונה ולא לחובת התובעות, כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין.
תקופת עיכוב נוספת (התקופה הרביעית) עד למסירת הפרויקט - לא הוכחה כלל ע"י סולל בונה, מאחר שטופס 5 לא הוצג, והתיזה כי מסירת הפרויקט פירושה מסירת הדירה לאחרון הדיירים נדחתה, בהיותה נוגדת את לשון ההסכם והנספח לו.
119. בנוסף לעובדה שלא הוכחה תקופת העיכוב, איני מקבלת את הטענה כי הוסכם בין הצדדים על תשלום פיצוי של 1% או פיצוי מוסכם כלשהו, בגין איחור בביצוע הפרויקט.
סולל בונה טוענת כי היא זכאית לפיצוי בשיעור של 1% מסכום החשבון המאושר המצטבר האחרון או בגין כל שבוע או חלק משבוע של איחור, למרות שהדבר לא צוין בהסכם. לדבריה, תנאי ההתקשרות בפרויקט 3000 דנא, זהים לתנאי ההתקשורת בפרויקט 3006, למעט שינויים שסוכמו במפורש בין הצדדים, ומאחר שלא סוכם לבטל את הפיצוי המוסכם וג'ורג' לא טען בתצהירו אחרת, חלה חובת הפיצוי כלפי סולל בונה בשל הזהות בין ההסכמים.
120. הגעתי לכלל מסקנה, כי לא הוכח כי הצדדים הסכימו על פיצוי בשיעור של 1%. ב"כ סולל בונה הטוענת כי לא סוכם על ביטול הפיצוי בסך 1% ולכן חלה על התובעות חובה לשלמו, לא מצאה לנכון לחקור את ג'ורג' על כך, אלא הסתפקה בטענה כי ג'ורג' לא טען בתצהיר כי הצדדים הסכימו לבטל את הפיצוי המוסכם. התנהלות תמוהה זו מעלה את החשד, כי לא בכדי לא נשאל ג'ורג' על נושא מהותי זה, העומד בלב לבה של דרישת הקיזוז במיליוני ש"ח.
אם לא די בעובדה שגו'רג' לא נשאל על הפיצוי המוסכם, איש מהעדים שהוזמן מטעם סולל בונה לא העיד כי הושגה הבנה לגביו. סאפי אלשייך, שהעביר לגו'רג' את טיוטת החוזה אמנם טען, כי "בהתאם למוסכם בין הצדדים, לנוהג בין הצדדים... הפיצויים המוסכמים ,,, עומדים גם הם על 1%...(סעיף 106 לתצהיר), אך לא טען כי כך סוכם ולא הבהיר כיצד היה על גו'רג' לדעת כי כך הוסכם.
121. סאפי אלשייך נשאל בבית המשפט מדוע הוא סבור שהסעיף נכלל בהסכם עם אבינדר. כאשר הוצג לעיונו ההסכם של פרויקט 3006 ממנו ביקש להקיש על הסכמה והבנה כאמור, התברר, כי לא רק הספרה 1% חסרה, אלא מההסכם הרבלנטי לענייננו הושמטה כל הפסקה המתייחסת לפיצוי המוסכם (פרוט' מיום 23.1.17 עמ' 144).
מר אלשייך נשאל על כך והשיב:
כב' השופטת: ... עכשו תסביר לי למה בנוסח של החוזה, שאתה אומר,
אתה ערכת את ההסכם, הושמטת את המשפט הזה?
ת. אני לא זוכר להגיד לך" (עמ' 146).
ב"כ סולל בונה בחרה להתעלם מהעובדה שהסעיף כולו הושמט ולא ניתן הסבר לכך ע"י עורך ההסכם סאפי אלשייך. יש להצר על כך ועל הניסיון להציג בפני ביהמ"ש מצג כאילו רק הספרה 1% הושמטה מההסכם עם אבינדר.
122. התובעות טענו, כי לא רק שבהסכם שנכרת עמן לא נאמר כי סולל בונה זכאית לפיצוי, אלא אף לא נשלחה להם הודעת קיזוז כדין וכנדרש על פי הפסיקה (ע"א 2196/93 מכבסת שלג חרמון בע"מ נ' סלע חב' לביטוח). לטענתן, נשלחה אליהם ביום 12.2.12 הודעת קיזוז ללא פירוט ע"ס 9,768,000 ש"ח.
מעבר לעובדה שהודעת הקיזוז אינה מפרטת כיצד חושב הסך 9,768,000 ש"ח נטען, כי סכום זה אינו נדרש עוד בתביעה, אלא במקומו נדרש בתביעה שכנגד ובסיכומים סך של 17,561,825 ש"ח בגין האיחור בהשלמת העבודות (למשל סעיף 2298 לסיכומי התובעות).
לא ניתן למצוא בתביעה שכנגד ובסיכומים הסבר - מדוע הסכום הנדרש כיום שונה מהנדרש בהודעת הקיזוז. בנוסף, לא הוכחה לפני תקופת העיכוב (מעבר ל- 8 חודשים שנקבע כי הם באחריות סולל בונה) ולכן אין לקבל את החישוב שבוצע על ידי סולל בונה.
כפי שהובהר, לא הוכח מהו המועד שבו נמסר הפרויקט על פי הוראות ההסכם (ולא על פי התיזה של סולל בונה).
בהסתמך על האמור לעיל, אני דוחה את הדרישה לפיצוי מוסכם.