אלא שלאחר הודעה זו לא חלה התקדמות מטעם מי מן הצדדים ובחלוף מספר ימים ביום 30 באפריל 2017, הודיע הנתבע 1, כי הנתבעים אינם מעוניינים בהתקשרות בהסכם (בשל העובדה שהוצע לנתבעים לחלוק משרד גדול יותר).
הלכה פסוקה היא, כי תום לב במשא ומתן, איננו תום לב הנבחן על פי אמות מידה סובייקטיביות אלא אובייקטיביות. ר' בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים פ"ד לה (1) 828, 835:
"כאשר "תום הלב" אינו מופיע בהקשר של העדפת זכותו של האחד על-פני האחר, אלא בהקשר של התנהגות ראויה לביצועה של זכות קיימת. כאן הדרישה היא להתנהגות, שתיעשה ביושר, בהגינות ובאמון ביחסים שבין בעלי החוזה בינם לבין עצמם. זו חובה מקבילה המוטלת על שני בעלי החוזה. נראה לי, כי בהקשר זה אמונתו של בעל החוזה, כי הוא פועל בהגינות וביושר אינה מכרעת, שכן לבעל החוזה עשויים להיות סטנדרטים מעוותים של יושר והגינות ... אין זה מתקבל על הדעת ואין זה צודק, כי רמת ההתנהגות הנדרשת תהא שונה לכל בעל חוזה, והיא תהא פונקציה של אמונתו הסובייקטיבית שלו בדבר הישר וההוגן. המטען הערכי, הניתן ליושר, אמון והגינות, אינו יכול להיות תלוי בשיקולים סובייקטיביים אלה, אלא הוא נקבע על-ידי סטנדרדים הערכיים הראויים של החברה הישראלית, כפי שבית המשפט מבין אותם מעת לעת... על-פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה, תוך התחשבות בטבעו ובסוגו של היחס החוזי".
(ההדגשה הוספה).
ר' גם את דברי הנשיא שמגר בד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז (4), 673, 689.
לטעמי, מצב הדברים המתואר לעיל, והאינטראקציה הקצרה שבין הצדדים (שבמהלכה הייתה גם חופשת חג וגם "תקלה" של משלוח דוא"ל מהותי שלא התקבל), אינה מלמדת על חוסר תום לב. לא היה כאן מצג כוזב; לא היה כאן היעדר גילוי; לא הייתה כאן כניסה למו"מ למטרות פסולות. כל שהיה הוא מו"מ קצר, שכלל חוסר הבנה במהלכו (לנוכח אותה הודעה שלא התקבלה בשל תקלה – תקלה שעכבה את המו"מ) ופרישה מהמו"מ בסוף אותו החודש. הא ותו לא.
מעבר לכך, הדוא"ל מיום 12 באפריל 2017 (הגם שלא הגיע ליעדו בסופו של דבר) מלמד על בוסריות המו"מ, ובכל מקרה מלמד על רצון כנה ולגיטימי של צד פוטנציאלי לחוזה – לקבל מידע ומסמכים בסיסיים לצורך התקשרות. אין כאן חוסר תום לב.
האם הפרישה מהמו"מ הייתה בחוסר תום לב ?
ג' שלו בספרה, "דיני חוזים", מהדורה שנייה, דין הוצאה לאור, מציינת (עמ' 57), כי: "כמו כל התנהגות במהלך משא ומתן צריכה אפוא להיות פרישה בתום לב. פרישה בתום לב היא פרישה המודרכת על ידי שיקולים עניינים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו".