הבקשה וטענות הצדדים
10. במסגרת הבקשה טוענות המבקשות כי סיכוייהן לזכות בערעור טובים, שכן פסק הדין לוקה בטעויות הן ביחס לקביעות העובדתיות והן ביחס למסקנות המשפטיות. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי מסקנתו של בית הדין האזורי בדבר קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים עומדת בהתעלמות מוחלטת מכך שלמשיב היתה מוטיבציה כלכלית אישית לעבוד באמצעות חברת איטלטג, לקזז הפסדים שהיו לאותה חברה בתחום אחר בו עסקה לפני שנת 1999, ולהשתמש בה לצורך העלמת הכנסות, הנפקת תלושי שכר פיקטיביים וקבלת תמורה נקיה ממס; נטען
--- סוף עמוד 5 ---
כי התנהלותו של המשיב היתה נגועה בחוסר תום לב קיצוני, שכן מצד אחד השתמש באיטלטג כחברה אותנטית ופעילה לצורך קבלת כספים ללא תשלום מס, ומצד שני טען כי מדובר בחברת קש וכי חלים יחסי עובד ומעסיק בינו לבין המבקשות; הוכח שאיטלטג הנפיקה למשיב תלושי שכר בגובה של כ- 2,700 ₪ בלבד ואת יתרת הכספים שהתקבלו מהמבקשות משכה אמו של המשיב במסווה של "החזר הלוואת בעלים" והעבירה כספים אלו למשיב, ללא תשלום מס, תשלום עבור ביטוח לאומי ומס בריאות; חברת איטלטג בנתה לעצמה שם ומוניטין ולאחר סיום ההתקשרות המשיך המשיב לעבוד באמצעותה, ולא ניתן היה לייחס לה רק פעילות של "צינור" להעברת כספים בינה לבין המבקשות; בית הדין התעלם מכוונת השותפות שהיתה לצדדים עת חתמו על הסכם ההתקשרות וניתנו לחברת איטלטג האפשרות לרכוש עד 49% מניות של המבקשות; הוכח "שכר חלופי" של המשיב, שכן הצעה שהוצעה לו על ידי מר ויטנברג לעבוד כעובד שכיר (בסך של 18,000 ₪ בתוספת בונוס בגובה 10% מעמלות) היתה זהה לתשלום ששולם לו באמצעות איטלטג, ואף גבוה יותר בסך 18,308 ₪ (הפחתת תשלום זכויות סוציאליות שונות ב- 38.08% מהשכר הקובע של 35,482 ₪ יוצא שכר של 21,998 ₪ ובהפחתת 3,690 ₪ הוצאות רכב); ככל שתדחה הטענה באשר להעדר קיומם של יחסי העבודה בין הצדדים, יש לחשב את זכויותיו של המשיב לפי שכר קובע בסך 18,000 ₪, ולא כפי שנפסק בסך 35,482 ₪; עוד נטען כי למשיבות קמה זכות להשבה.
11. המבקשות מוסיפות וטוענות כי ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשתן ולאחר מכן הן יזכו בערעור, יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו. לטענתן, שיעורו הגבוה של הסכום הפסוק (כ- 330,000 ₪ וכ- 382,391 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית) מקים כשלעצמו חשש שהמשיב, בהיותו אדם פרטי, יתקשה להשיבו אם יתקבל הערעור. עוד נטען כי המשיב העיד בבית הדין קמא כי נהג לערבב בין ההכנסות של חברת איטלטג להכנסותיו שלו משיקולי מס. כן נטען, כי ככל שבית הדין לא ייעתר לבקשה ידרשו הצדדים למלא טפסים שונים והמשיב אמור לקבל אישור לניכוי מס במקור וכן לשלם סכומי מס גבוהים, באשר במשך מעל כשש שנים לפחות. כן צוין כי מצבה הכלכלי של חברת איטלטג אינו ידוע למבקשות, כך לפחות עד לשנת 2012 היתה מצויה בהפסדים שעמדו על סך 484,558 ₪. מנגד, המבקשות לא יתקשו לשלם את הסכום הפסוק במלואו, שכן הן חברות יציבות ומבוססות מן הבחינה הכלכלית. עוד טוענות המבקשות כי המשיב עובד לפרנסתו ומפעיל עסק עצמאי, כך שעיכוב ביצוע פסק הדין לא יפגע בפרנסתו. המבקשות