--- סוף עמוד 137 ---
שיקול עיקרי לבין שיקול-משנה, אך על דרך הכלל נדע להבחין בין מרכז לבין שוליים. כך, למשל, לא נתקשה לקבוע כי מטרותיה העיקריות של פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979 הינן מטרות שמתחום הכלכלה (ראה פרשת מיטראל [6]); כי מטרותיה העיקריות של פקודת העיריות [נוסח חדש] הן מטרות עירוניות כלליות ולא מטרות דתיות (פרשות פריידי [76] ואקסל [75]); וכי מטרותיה העיקריות של פקודת התעבורה [נוסח חדש] הן מטרות תחבורה והסדרת התעבורה בדרכים.
על דרך זה ניתן להסביר ולפרש את ההלכות שנקבעו בבג"ץ 174/62 [1] (פרשת בית הכנסת "ישורון") ובפרשת ברוך [2]. אשר לפרשת בית הכנסת "ישורון" [1]: בית-המשפט קבע כי "תנועת מכוניות ברחובות... גורמת רעש במידה המפריעה למתפללים בבית-הכנסת 'ישורון' להתרכז בתפילה ולהתפלל בנחת" (בעמ' 2667 מול אות השוליים ו); כי "בית הכנסת 'ישורון' הוא בית-הכנסת הגדול והמרכזי בירושלים, בו נמצא קהל גדול של מתפללים בימי מועדי ישראל ובשבתות..." (בעמ' 2667 בין אותיות השוליים ו-ז). וכי ההפרעה לנוסעים בכביש – בשל איסור הנסיעה ליד בית הכנסת – היא מזערית. מטעמים אלה הסכים בית-המשפט כי ניתן לסגור את הרחובות שליד בית הכנסת בשבתות ובמועדי ישראל בשעות שלפני הצהריים. ההבדלים בין ענייננו לבין אותה פרשה הם רבים, ואני אדגיש שלושה הבדלים עקרוניים אלה: ראשית לכול, ככל שתנועת כלי הרכב נוגעת בדבר, רחובות המלך ג'ורג' ושמואל הנגיד (אותם רחובות שנסגרו בפרשת בית הכנסת "ישורון" [1]) הינם מקטני-ארץ בעוד שרחוב בר-אילן הוא מן הנפילים. לא ידענו, אמנם, מה מספר המכוניות שעברו בשעת התפילה ברחוב המלך ג'ורג' לעת ההכרעה בפרשת בית הכנסת "ישורון" [1]; זאת אנו יודעים, שברחוב בר-אילן עוברים כלי רכב לאלפים. ראו פיסקאות 4, 37 ו-38 לחוות-דעתו של חברי השופט אור.
שנית, בפרשת בית הכנסת "ישורון" [1] ביקשה העירייה לסגור את הרחובות סביב לבית הכנסת בשעות שלפני הצהריים בלבד; לא בערב שבת ולא עם רדת השבת. בענייננו-שלנו אומר השר לסגור את רחוב בר-אילן גם בערב שבת, גם בשבת בבוקר, גם לקראת צאת השבת, והלכה למעשה, כפי שאמרנו למעלה, יהיה הרחוב סגור – כרחוב למעבר – במשך כל השבת. לא הרי סגירת רחוב לשעות שחרית ומוסף כהרי סגירת רחוב כבענייננו. שלישית, בפרשת בית הכנסת "ישורון" [1] לא עלתה כלל מצוקתם של תושבי הסביבה, ואילו בענייננו ידענו שסגירת הרחוב מכבידה עליהם. ועל כל אלה נזכור: פרשת בית הכנסת "ישורון" [1] הייתה בשנת 1962, ואם נקמט את מצחנו קמעא נזכור מה הייתה ירושלים אותה עת (לפני מלחמת ששת-הימים) ומה היה מספר המכוניות שנעו אז בכבישי הארץ. ובהשוותנו את שנת 1962 לשנת 1997 נדע את ההבדל.