29. ביתו ה"מורחב" של היחיד יכול שיפרוש עצמו גם על סביבות הבית. האם סביבות הבית יכללו – האם ראוי להם שיכללו – גם רחוב כרחוב בר-אילן? לעניין זה נאמנים עלינו דברי המפקח על התעבורה, מר אלכס לנגר, בכותבו אל ראש-עיריית ירושלים, ביום 29 בנובמבר 1994:
"על רקע הפירסומים בכלי התקשורת והאירועים בכביש, מצאתי לנכון להודיעך עמדתנו בנושא.
משרד התחבורה רואה ברח' בר-אילן עורק תנועה ראשי המחבר את שכונות צפון ירושלים למרכזה ודרומה, בכל ימות השבוע.
לא יעלה על הדעת סגירתו של ציר זה לתנועה בשבתות או בכל מועד אחר.
הסדרים לסגירת רחובות בשבתות יתכנו רק ברחובות מקומיים לאחר בדיקה מדוקדקת, ובוודאי לא בצירים עורקיים חשובים".
נדע ונשמור: רחוב בר-אילן הוא "עורק תנועה ראשי" ועל-כן "לא יעלה על הדעת סגירתו של ציר זה לתנועה בשבתות או בכל מועד אחר". היה זה בעת שהמפקח על התעבורה שח לפי תומו – כמפקח על התעבורה – ולשונו כחרב זו החדה מתער: "לא יעלה על הדעת". ניתן דעתנו לדבר: המפקח על התעבורה אמר את שאמר בלא שנשאל כלל לדעתו. מדבריו ידענו כי שמע או קרא על כוונתה של ועדת שטורם להמליץ על סגירתו של רחוב בר-אילן בשבתות ובמועדים, ושמיעה או קריאה אלו הן שהקפיצו אותו ממקומו. ישב וכתב אל ראש-העירייה את שכתב לו. ובהשיח אדם לתומו נדע את אשר בלבו.
המפקח לא אמר די, ובחודשים שעקבו את מכתבו זה, הוסיף והביע את עמדתו, ובלשון חד-משמעית. כך, למשל, כתב אל ראש-עיריית ירושלים ביום 3 בנובמבר 1995: "כפי שכבר הודעתי לך במכתבי מיום 29.11.1994 לא נסכים לסגירתו של רחוב בר-אילן בשבתות ובמועדי ישראל או בכל מועד אחר". כך אף בישיבה שהייתה ביום 27 במארס 1996 בלשכת שר התחבורה, בפגישת שר התחבורה עם ועד תושבי רחוב בר-אילן. בסיכום הישיבה נאמר ברורות: "חוו"ד המקצועית של המפע"ת" [המפקח על
--- סוף עמוד 144 ---
התעבורה – מ' ח'] הוא (!) כי הכביש [כביש בר-אילן – מ' ח'] הינו עורק תחבורה ראשי ואין לסוגרו בשבת".
לימים הודיענו המפקח כי שינה את דעתו, ועל כך עוד נאמר מילים אחדות. ואולם את שאמר לא יוכל להשיב, ודבריו צלולים כבדולח: רחוב בר-אילן הוא "עורק תנועה ראשי", ו"לא יעלה על הדעת" לסוגרו בשבת ובמועדים. לא אני אמרתי דברים אלה. המפקח על התעבורה אמרם. ולדברים חשיבות רבה בזוכרנו כי ענייננו בשאלה חוקתית מן המעלה הראשונה. מדברים אנו לא אך בשיקול-דעת מינהלי מן-המניין – כהכוונת תנועה ברחוב אל השמאל או אל הימין – אלא בנושא שמתחום יחסי דת ומדינה. נושא זה, כפי שראינו, את חוקים וחוקה יתהלך, ועמהם ישרה. ובאומרנו לשקול שיקולי-דת הכופים מנהגות-דת ברשות הרבים, מפי חוק וחוקה נחיה, מפיהם ולא מפיו של המפקח על התעבורה. מטעם זה, כפי שאמרנו, ייוודע אך משקל קל לכך שהמפקח על התעבורה הודיענו כי שינה מדעתו. מפיו נלמד, אמנם, על מהותו של רחוב בר-אילן, אך מסקנות שנסיק תהיינה שלנו, שהרי בחוקה ענייננו ולא אך בשיקול-דעתו של המפקח בגדרי פקודת התעבורה.