--- סוף עמוד 155 ---
שמו וזכרו הוא "סטטוס קוו 'נוסח ישראל'". ומה סימנים ניתן ב"סטטוס קוו" נוסח ישראל? "סטטוס קוו 'נוסח ישראל' הוא מושג עמום, מעורפל וגמיש: האוחזים בו מזה ומזה ימשכו אותו, כל אחד מהם לעברו הוא, והרי הוא כחומר ביד היוצר – מי המרחיב ומי המקצר" (שם, בעמ' 506-507). מה לנו אפוא שנדבר בסטטוס-קוו-אנטה? נדבר באמנה, אמנה הנכרתת ביושר ובתום-לב. באמנה כל צד נותן וכל צד מקבל. זה יסכים לסגירת רחוב בר-אילן וזה יסכים לתחבורה. זו הפקעה וזה פיצוי בצדה. קבל ותן. קוויד-פרו-קוו.
40. הוא הדין באשר להצעה שהעלה בית-המשפט, ולפיה ייפתח לתנועה רחוב ים-סוף בד-בבד עם סגירתו של רחוב בר-אילן. העירייה ושר התחבורה סירבו להצעה, בנמקם את תשובתם בהיעדר כל קשר בין איסור התנועה ברחוב בר-אילן לבין היתר התנועה ברחוב ים-סוף. וכלשון השר בתשובתו: "אנשי המקצוע ומשרד התחבורה שותפים לעמדה [של עיריית ירושלים – מ' ח'] לפיה אין זיקה תעבורתית משמעותית בין סגירת רחוב בר-אילן לבין פתיחתו מחדש של קטע מרחוב ים-סוף. רחוב ים-סוף אינו מהווה חלופה לרחוב בר-אילן". ואולם תשובה זו אין בה כל מענה למהותה של ההצעה שהעלינו, ומחמיצה היא את העיקר. מעולם לא סברנו כי יש קשר בין היתר זה לבין איסור זה. לעצמי אוכל לומר, שכוונתי הייתה להוכחת מעט רצון טוב, לקירוב הלבבות, להושטת יד לשלום. ועל כך זכינו לעיין בתשובתו של ראש-עיריית ירושלים לשר התחבורה, כי "למיטב הבנתי, כרשות התמרור המקומית, ראוי להשאיר את המצב על כנו ביחס לקטע מרחוב ים-סוף...". מדוע כך ראוי – לא ידענו. נסתם הגולל גם על אותו מעט רצון טוב שקיווינו כי יעלה ויבוא.
על עצמאות שיקול-דעתה של רשות מוסמכת
41. סמוך לאחר קום המדינה קבע בית-המשפט העליון הלכה שלימים נודעה כהילכת עצמאות שיקול-דעתה של רשות מוסמכת. ראו, למשל: בג"ץ 70/50 מיכלין ואח' נ' שר-הבריאות ואח' [79], בעמ' 323, 324. הלכה זו נגזרותיה רבות הן ושונות, ואנו ענייננו עתה אין הוא אלא בנגזרת אחת בלבד: החלטה שעשתה רשות מוסמכת על-פי הוראה שקיבלה מאת השר הממונה עליה. כדי שלא נרחיק לכת ללא צורך, נניח לענייננו עתה כי השר הממונה רשאי ליטול לעצמו את סמכותה של הרשות (סמכות הארוגציה), כפי שהיה דין מאז ומקדם: ראו סעיף 1 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (הוראות נוספות), תש"ח-1948, וסעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה. ההלכה הנתונה והמסורה היא, שאסור לה לרשות המוסמכת להחליט על-פי הוראות שהיא מקבלת מהשר. הרשות עצמאית היא בשיקול-דעתה, ואם יוכח כי החליטה כפי שהחליטה אך באשר השר הורה אותה להחליט כפי שהחליטה, דין החלטתה להיבטל, באשר פגמה בעצמאות שיקול-