--- סוף עמוד 162 ---
גם משקלו הראוי של הגורם השני עשוי להשתנות לפי הנסיבות, לפי המספר הכולל והיחסי של האוכלוסיה, שהנסיעה בדרך עשויה לפגוע ברגשותיו או בזכות התפילה או הפולחן שלו ללא הפרעה ובאינטרס שלו לשמר בסביבתו הקרובה אורח חיים הקרוב ללבו.
כמו משקלם היחסי של שני הגורמים הראשונים גם משקלו של הגורם השלישי עשוי להשתנות לפי הנסיבות. אכן, מרכזיותו של חופש התנועה המוקנה לאזרח הן לאחר חקיקתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואף לפני כן, מחייבת להבטיח שזכות זו לא תישלל גם אם שיקולים אחרים, שעוצמתם היא רבה, מצדיקים הגבלת התחבורה בשבתות ובמועדים. אך במה דברים אמורים? כאשר המדובר באנשים המתגוררים בתחומי רחוב בר-אילן (הגורם השלישי). לגבי אנשים שרחוב בר-אילן משמש להם אך דרך מעבר, יכול שזכותם תיסוג (או תוגבל) מפני זכויות רוב האנשים המתגוררים בצד הכביש (הגורם השני), והוא – אם קיימות דרכי מעבר חלופיות ראויות וסבירות. בכגון דא אין מקובלת עליי התזה הקובעת שאם אופייה של הסביבה השתנה לאחר שפלוני השתכן במקום מגורים פלוני, ועקב כך הוטלו הגבלות על המעבר בדרך שלידה הוא שוכן, שומה עליו, בהכרח, להסתגל להגבלות גם ככל שהדבר נוגע לזכות הגישה למגוריו או לחלופין להעתיק את מגוריו למקום אחר.
השאלה העומדת על הפרק במקרה שלפנינו היא אם איזן השר כראוי בין האינטרסים הנזכרים לעיל המכחישים, לפחות בחלקם, זה את זה.
5. כאן המקום לפרט עניין נוסף שהגיעה השעה לדון בו. הסכסוך נושא העתירה הביא לפרצי אלימות קשים בין חוגים דתיים לחילונים, והתעוררה השאלה אם מתן משקל רב לאינטרס הראשון אינו בחינת מתן פרס לאלימות. כבר נפסק שאם כי אין מקום לתת פרס לאלימות, אין העובדה שהייתה אלימות שוללת התחשבות באינטרס לגיטימי שהיה קיים בידי גורמים רלוונטיים אלמלא האלימות: פרשת ברוך הנ"ל [2]. אכן כפי שנמסר לנו, לא שקל השר גורם זה כלל; עם זאת מותנה קיומו של כל הסדר שיפוטי, שיש בו משום איזון אינטרסים, בקיום הנחה שההסדר כמות שהוא יישמר; אם ההסדר לא יעלה יפה, תהיה מוטלת על השר החובה לשקול את עמדתו מחדש.
ושוב: נטען לפנינו שסגירתה החלקית של דרך פלונית מטעמים שבהתחשבות ברגשותיו וברגישויותיו של בן המקום עשויה לשמש כתקדים גם במקומות אחרים שבהם ה"מינון" בין האינטרסים השונים דומה למינון הקיים ברחוב בר-אילן, ונמצא שבסופו של דבר יינתן משקל מכריע לגורם השני תוך התעלמות מהגורם הראשון או השלישי. כך הוצגה לפנינו השאלה במה זכו תושביו הדתיים של רחוב בר-אילן שנעדיף אותם על פני תושבים דתיים הגרים בצדי הדרכים החלופיות האחרות, שאולי לא היו כל