עם זאת נראה לי שהשר לא שקל את האינטרסים של תושבי המקום החילוניים ושל מבקריהם, שלדידם רחוב בר-אילן אינו רק דרך מעבר אלא גם נתיב גישה למקומות מגוריהם. אינטרסים אלה גוברים, לדעתי, על האינטרסים של הרוב לזכות התפילה ללא הפרעה. לא זו בלבד שלא הובאו לפני השר נתונים על מספר התושבים החילוניים (שחלקם נמנה אולי מטעמים שונים על "המיעוט השקט") אלא שלא הובטחו לתושבים אלה דרכי הגישה לבתיהם בשעות שבהן תהיינה המגבלות בתוקף. כפי שכבר הוסבר לעיל, אין מקובלת עליי התזה ששומה על תושב חילוני, הנוהג בתום-לב, לשנות את אורחות חייו ואת דרכי הגישה למגוריו, אך עקב שינוי אופייה של הסביבה שבה הוא מתגורר.
אין צורך לומר שההנחות הבאות מובנות הן בהחלטתו של השר: ראשית, שגורמים אלימים לא יכשילו בפועל את ביצוע ההחלטה ושנית, שההגבלות שאותן הטיל תעמודנה בתוקפן רק כל עוד האלטרנטיבות התעבורתיות שאותן שקל תעמודנה בעינן בפועל לרשות הציבור. די בכך שאחת מההנחות האמורות לא תתגשם, כדי להשמיט את הקרקע מתחת להחלטה.
9. התוצאה האופרטיבית
מהטעמים שאותם פירטתי לעיל, אני מצטרף לפסק-דינו של הנשיא.
--- סוף עמוד 167 ---
השופט א' מצא
כחבריי הנשיא והמשנה לנשיא, אף אני סבור, כי ביקורתנו על החלטת שר התחבורה, להורות על סגירתו החלקית של רחוב בר-אילן, איננה מעוררת שאלה של חריגה מסמכות אלא שאלה של סבירות ההחלטה בלבד. נקודת המוצא היא, שלמפקח על התעבורה נתונה סמכות להורות על סגירת רחוב לנסיעה בשבת ובמועדי ישראל, מתוך התחשבות באורח החיים הדתי של רוב תושבי השכונה שהרחוב המיועד לסגירה עובר בלבה. וסמכות זו – שמכוחה ניתנה החלטת השר בענייננו – מעיקרא אינה מוגבלת לרחוב "שכונתי-פנימי", אלא חלה (ולמצער עשויה לחול) גם על רחוב "עורקי". משמע, כי גם רחוב בר-אילן, חרף היותו (בראש ובראשונה) "דרך עורקית", אינו מחוסן מפני עוצם ידו של המפקח על התעבורה להורות על סגירתו. אך מקובלת עליי מסקנת חבריי הנשיא והמשנה לנשיא, כי החלטת השר בעניינו של רחוב בר-אילן היא בלתי סבירה בעליל וכי מטעם זה דינה להיבטל. נימוקי הכרעתו ומסקנותיו של הנשיא, שאליהם מצטרף המשנה לנשיא, מקובלים, בכל הכבוד, גם עליי. אך למען תובן עמדתי לאשורה, וכן לשם הדגשת-יתר של הנראה בעיניי ראוי להדגשה מיוחדת, אבקש להעיר בשלושת הנושאים הבאים: הסתמכותו המוטעית של השר על המלצותיה של ועדת צמרת; התעלמות השר מצורכי המיעוט החילוני, כעילה מספקת לביטול החלטתו ומשמעות הנחתנו בדבר קיומן של דרכים חלופיות לכביש בר-אילן כציר עורקי.