כרך ג
--- סוף עמוד 52 ---
, פרשנות חוקתית [93], בעמ' 522). במשפט הקנדי דורשים את הרמה הגבוהה לעניין כל זכויות האדם. אין לנו צורך לנקוט עמדה, אם גם בישראל יש מקום להבחין בין רמות שונות של בדיקת נחיצותה של התכלית (levels of scrutiny). די לנו אם נאמר, כי כמו במשפט המשווה, גם אצלנו הנחיצות של פגיעה בחופש התנועה – חופש המצוי ברמה הגבוהה ביותר במידרג הזכויות בישראל – היא ברמה הגבוהה יותר. על-כן, יש להראות כי הפגיעה בחופש התנועה נועדה לשם הגשמת מטרה חיונית, או צורך חברתי לוחץ, או עניין חברתי מהותי. על-כן, צו האוסר על תנועה בשבת בשל פגיעה ברגשות דת ובאורח חיים דתי הוא מבחינת תוכנו לתכלית ראויה, שכן הוא נועד להגן על רגשות חשובים של הפרט; הוא יהא ראוי מבחינת הצורך בהגשמתו רק אם הצורך להגן על רגשות הדת ועל אורח החיים הדתי מהווה מטרה חיונית, או צורך חברתי לוחץ, או עניין חברתי מהותי. דבר זה מותנה כמובן בנסיבותיו של כל עניין ועניין.
"במידה שאינה עולה על הנדרש"
65. הפגיעה בזכות אדם עשויה להיות לתכלית ראויה. עם זאת, היא אינה כדין אם היא מעבר למידה הדרושה. בעוד שמבחן "התכלית הראויה" בוחן את המטרה, הרי מבחן "המידה שאינה עולה על הנדרש" בוחן את האמצעים. זהו מבחן של מידתיות. הוא מקובל בישראל לבחינת שיקול-הדעת המינהלי והחוקתי (ראה: בג"ץ 5510/92 תורקמאן נ' שר הביטחון ואח' [49]; בג"ץ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ ואח' נ' שרת התקשורת ואח' [50]; בג"ץ 3477/95 בן-עטייה ואח' נ' שר החינוך, התרבות והספורט [51]; ראה גם: ז' סגל "עילת העדר היחסיות (disproportionality) במשפט המינהלי" [101]; י' זמיר "המשפט המינהלי של ישראל בהשוואה למשפט המינהלי של גרמניה" [102]). באחת הפרשות ציינתי, כי השאלה שאותה מציב מבחן ה"מידתיות" הינה:
"...אם האמצעים שנקט השלטון לשם הגשמת התכלית הראויה עומדים ביחס ראוי למטרה שאותה מבקשים להגשים. עילת המידתיות קובעת כי האמצעים השלטוניים צריכים להתאים להגשמת המטרה, ולא מעבר למה שנדרש לשם הגשמתה של המטרה. עקרון המידתיות נועד להגן על הפרט מפני השלטון. הוא נועד למנוע פגיעה יתרה בחירותו של היחיד. הוא קובע כי האמצעי השלטוני צריך להיגזר בקפידה כדי להלום את הגשמתה של התכלית. בכך בא לידי ביטוי עקרון שלטון החוק וחוקיות השלטון" (בג"ץ 3477/95 הנ"ל [51], בעמ' 11-12).
66. למבחן המידתיות שלושה מבחני משנה. כך מקובל הוא במשפט המשווה. כך נפסק גם בישראל (ראה: בג"ץ 3477/95 הנ"ל [51], בעמ' 12; פרשת בנק המזרחי הנ"ל [28], בעמ' 436). מבחן המשנה הראשון הינו, כי נדרש קשר של התאמה בין המטרה לבין