5. רחוב בר-אילן הינו אפוא כביש עורקי שהתנועה בו רבה, וכך אף בימי שבת. העובדה כי מדובר ברחוב עורקי עולה גם ממכתבו הנ"ל של נקמן, וכן ממכתבו של מר לנגר, המפקח הארצי על התעבורה מיום 29.11.1994 אל ראש-העירייה של ירושלים מר אולמרט, מכתב שעוד ידובר בו. אף בדבריו בפנינו התייחס מר לנגר אל רחוב בר-אילן כעורק תחבורה ראשי. המדובר אפוא ברחוב ראשי, המחבר חלקים חשובים של ירושלים, ואשר משמש קבוצות גדולות של אוכלוסיה, ואשר היקפים גדולים של אוכלוסיה עושים בו שימוש, גם בשבתות.
6. עמדנו על כך שברחוב בר-אילן עובר עורק תחבורה מרכזי. משני צדיו של רחוב בר-אילן, בקטע העומד לדיון, מצויים בנייני מגורים. זה שנים, שהחלק הגדול של התושבים המתגוררים בבניינים אלה, ובאזור הסמוך להם, הם דתיים-חרדים. בשל מצב דברים זה, הרחובות הפנימיים באזור הסמוך לרחוב בר-אילן סגורים לתנועה בימי שבת ובמועדי ישראל. עם זאת, ולמרות הרכב האוכלוסיה במקום, במשך כל השנים לא הוטלה כל מגבלה על התנועה במקום בימי שבת ובמועדי ישראל. עתה, כאמור, החליט השר על סגירת הרחוב בשבתות ובמועדי ישראל בשעות שקבע כ"מועדי התפילה". שלוש מהעתירות מופנות נגד החלטה זו.
--- סוף עמוד 84 ---
7. משתיארנו את רחוב בר-אילן, הוא העומד במרכזה של המחלוקת, נוכל לדון בעיצומן של העתירות. תחילה, נעמוד על המסגרת הנורמטיבית שבה נתחמת החלטת השר. אחרי כן נבחן אם החלטת השר סבירה מבחינת האיזון שהיא עושה בין השיקולים הנוגעים לעניין.
מסגרת נורמטיבית כללית – הרשות המוסמכת
8. הרשות המוסמכת על-פי הדין בענייננו היא המפקח על התעבורה. נקודת המוצא הנורמטיבית באיתור הסמכות לקבוע הסדרים מן הסוג הנדון בענייננו מצויה בתקנות התעבורה. תקנה 16 לתקנות אלה מסמיכה את המפקח על התעבורה לקבוע את אופן הצבתם של תמרורים, וכן לקבוע הסדרי תנועה. התקנה קובעת, כי המפקח על התעבורה רשאי:
"(1) לקבוע בהודעה ברשומות את דוגמאות התמרורים, סוגיהם, מידותיהם, צבעיהם, צורותיהם, משמעויותיהם, אופן הצבתם וסימונם;
(2) לקבוע הסדרי תנועה או לפטור מהם באופן כללי או למקרה מסוים".
על-פי תקנות התעבורה, משמש המפקח על התעבורה גם כרשות תמרור מרכזית. תקנה 1 לתקנות קובעת לעניין זה, כי:
"'רשות תימרור מרכזית' – המפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה או אדם שהמפקח אצל לו, בהודעה ברשומות, מסמכויותיו כרשות תימרור מרכזית, לכל שטח המדינה או לחלק ממנה".