תקנה 17 לתקנות קובעת את סמכויותיה של רשות התמרור המרכזית. על-פי תקנה זו, רשות התמרור המרכזית רשאית ליתן לרשות תמרור מקומית הוראות לעניין קביעת הסדרי תנועה. אם הוראות אלה אינן מקוימות, הוקנתה לרשות הארצית הסמכות לבצע אותן בעצמה. וכך מורה התקנה:
"17. (א) רשות תמרור מרכזית רשאית להורות לרשות תמרור מקומית על קביעת הסדר תנועה, שינויו, ביטולו ודרך אחזקתו.
(ב) ניתנת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) ורשות התמרור המקומית לא פעלה על פיה, רשאית רשות התמרור המרכזית לקבוע את הסדר התנועה ויראו אותו כאילו הוצב, סומן, הופעל או סולק בידי רשות התמרור המקומית".
--- סוף עמוד 85 ---
מיהי רשות התמרור המקומית האמורה? בהודעה בדבר מינוי רשויות תמרור (י"פ תש"ל 2281), נקבע כי רשות התמרור המקומית היא ראש-הרשות המקומית. גבולות הסמכות של רשות התמרור המקומית נקבעו בתקנה 18 לתקנות התעבורה, שבה מפורטת שורה של תמרורים וסימנים שהיא רשאית להציב, בתנאים שנקבעו שם. כעולה מתקנה 18(ב), הסדרים מסוימים – ובהם הסדרים מן הסוג העומד לדיון כאן – מוסמכת רשות התמרור המקומית לקבוע רק "בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב...". על-פי תצהיר המפקח על התעבורה מיום 12.7.1996, קבעה רשות התמרור המרכזית כי רשות התמרור המקומית תהא רשאית לקבוע הסדרי תנועה לפי תקנה 18(ב) בכל תחומה של ירושלים, למעט "תחומי הדרכים הראשיות ותחום מרכז העיר". אין חולק, כי רחוב בר-אילן מצוי בגדרו של המונח "דרכים ראשיות" בהחלטה זו. לפיכך, הסמכות לקבוע את הסדרי התנועה במקום נתונה על-פי הדין למפקח על התעבורה.
מסגרת נורמטיבית כללית – שר התחבורה כמפקח על התעבורה
9. ראינו, כי המפקח על התעבורה הוא הרשות הסטטוטורית אשר בידיה הופקדה ההחלטה נושא העתירות שבפנינו. ואמנם, העתירות כוונו נגד החלטת המפקח מיום 10.7.1996 לסגור את רחוב בר-אילן לשעות מסוימות בשבתות ובמועדי ישראל, לתקופת ניסיון של ארבעה חודשים.
לאחר שהחל הדיון בעתירות, והוצאו צווים-על-תנאי וצווי-ביניים נגד המפקח על התעבורה, החליט שר התחבורה לעשות שימוש בכוחות המסורים לו על-פי סעיף 42 לחוק-יסוד: הממשלה, וליטול את סמכויות המפקח על התעבורה לעניין העומד לדיון כאן. השר מסביר את החלטתו בסעיף 10 לתצהיר הנוסף מיום 6.11.1996 אשר נעשה על-ידיו. אומר השר:
"לאור החלטת בית המשפט הנכבד, אשר כרכה את נושא סגירת רחוב בר אילן בנושא קביעת מדיניות כוללת בעניני תחבורה בשבת בירושלים ומחוצה לה, אשר תתבסס, בין היתר, על הסכמה חברתית בין חלקי הציבור השונים, ובהתחשב בכך שעל פי ההחלטה האמורה מיניתי ועדה ציבורית, אשר המליצה בפני בהיבטים רחבים ביותר של הנושא, ראיתי לנכון לקשור בין ההחלטות הנוגעות להיבטים השונים של נושא סגירת הכבישים. מטעם זה בלבד, ועד להשלמת הסוגיה בכללותה, ראיתי ליטול את סמכות המפקח על התעבורה בכל הנוגע להחלטה בדבר סגירת רחוב בר אילן על פי תקנות 16 ו-17 לתקנות התעבורה".