(ראו עוד לעניין זה: בג"ץ 379/71 לוי ואח' נ' עירית פתח-תקוה ואח' [68], בעמ' 788; בג"ץ 112/88 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, רמת גן נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב [69], בפיסקה 3(ג) לפסק-הדין).
באופן דומה, אומר שר התחבורה עצמו בדיון בכנסת (ישיבה י' – כ"ג בניסן תשנ"ו, 10.7.1996, בעמ' 433), כי:
"השיקולים שמנחים את המפקח על התעבורה בקביעתו לסגור כביש, צריכים להיות בראש ובראשונה שיקולים תחבורתיים מקצועיים".
13. עמדנו על כך כי מרכז הכובד של הסמכות של רשות התמרור הוא בשיקולים תעבורתיים מקצועיים שעליה לשקול. בכך אין לומר, כי רשות זו מנועה מהבאה בחשבון של שיקולים כלליים הנוגעים להשפעה של התנועה בכבישים על אינטרסים שונים. ואמנם, הכלל הרחב במשפט המינהלי הוא, כי "אין פסול בכך שזרועותיה השונות של הרשות המבצעת פועלות תוך התחשבות בשיקולים ציבוריים כלליים, אף אם אלה חורגים מנושאי התחום הספציפי עליו הן מופקדות" (בג"ץ 612/81 הנ"ל [13], בעמ' 301).
--- סוף עמוד 90 ---
עיקרון רחב זה הוחל גם על המפקח על התעבורה. כך נקבע כי המפקח על התעבורה רשאי להביא במניין שיקוליו בהחלטה על מתן אישור לקווי אוטובוסים לא רק את השיקול התחבורתי הנוגע לקיומה של תחבורה ציבורית המחברת מקומות שונים, אלא גם את השיקול של האינטרס הציבורי בשימוש יעיל בכספי הציבור. בפרשה אחרת (בג"ץ 1869/95, בשג"ץ 7861/95, 551/96 חברה להובלת דלק בע"מ ואח' נ' שר התחבורה ואח' [70]), נפסק כי המפקח על התעבורה רשאי לשקול, בקביעת הסדרים לעניין הובלת דלק, גם שיקולים של תחרות חופשית באותו ענף (שם, בעמ' 569-570).
בגדרו של עיקרון כללי זה, נקבע בפסיקה כי המפקח על התעבורה רשאי להביא בחשבון שיקוליו כרשות תמרור גם שיקולים של התחשבות ברגשותיו של הציבור הדתי. כך, למשל, נפסק בפרשת הליגה [1]. באותו עניין החליטה רשות התמרור לסגור קטע כביש ליד בית הכנסת "ישורון" בירושלים לתנועת כלי רכב בשעות התפילה בשבתות ובמועדי ישראל. היא ביססה החלטה זו על הפגיעה בציבור המתפללים אשר התנועה הפריעה להם "להתרכז בתפילה ולהתפלל בנחת". בית-המשפט פסק (בעמ' 2668) כי מדובר בשיקול מותר. נקבע, כי:
"אין ספק כי בתיתו ערך לשיקול, כי תנועת המכוניות ברחובות הנדונים בימי מועדי ישראל ובשבתות מפריעה להתרכזות המתפללים בבית-הכנסת 'ישורון' בתפילתם ומונעת בעדם להתפלל בנחת, התחשב המשיב מס' 2 באינטרס שהוא בעל אופי דתי אך אין פסול בכך, כשם שלא היה כל פסול אילו התחשב באינטרס תרבותי, מסחרי, בריאותי וכיוצא באינטרסים כאלה, ובלבד שהם נוגעים לחלק ניכר מבני-הציבור" (שם).