--- סוף עמוד 105 ---
31. האם בנסיבות המקום התחולל שינוי משמעותי בנסיבות בשנים האחרונות? מן החומר שהוצג בפנינו עולה, כי התשובה היא בשלילה. הרכב האוכלוסיה החובקת את קטע המחלוקת ברחוב בר-אילן לא השתנה בשנים האחרונות. זה שנים, שהרוב הגדול של התושבים מסביב לכביש הוא חרדים. זה שנים, שאופיו של הכביש הוא כפי שהוא היום. זה שנים, שקיימים אותם כבישים אשר כעת מצביעים עליהם כעל כבישים חלופיים לרחוב בר-אילן.
גם המפקח על התעבורה, המשמש כאוטוריטה המקצועית העליונה לעניין זה, אינו מזהה כל שינוי במצב הדברים האובייקטיבי בכביש, אשר הביא לשינוי בעמדתו בין המכתב ששלח בחודש נובמבר 1994, שבו שלל מכול וכול את סגירת הכביש, לבין עמדתו הנוכחית, התומכת בהחלטת השר. הוא מסביר את התפנית החדה בעמדתו בכך ש"במועד בו נקטתי את העמדה כי אין לסגור את הכביש, לא התייחסתי במלוא כובד הראש לעומק הפגיעה ברגשות הציבור הדתי בעל הצביון החרדי המתגורר באלפיו בסמיכות לכביש בר אילן" (סעיף 12 לתצהיר המפקח מיום 12.7.1996).
כבר התייחסתי לעיל לשינוי שחל בעמדתו של המפקח על התעבורה. כאן באתי רק להדגיש שגם לשיטתו לא בא שינוי בנתונים בשטח. חל שינוי רק במסקנה שהסיקה הרשות על בסיס אותם נתונים עצמם.
הנה-כי-כן, לא שאלת קיומם של כבישים עוקפים מסבירה את התפנית בעמדת הרשות. ראינו, כי המפקח על התעבורה, הוא הרשות המקצועית המופקדת על הסדרת התנועה בכבישים, סבר בחודש נובמבר 1994, על רקע קיומם של הכבישים העוקפים, כי יהיה זה לא נכון, מנקודת המבט התחבורתית-מקצועית, לסגור את כביש בר-אילן בשבתות ובמועדי ישראל. לא למותר לחזור על דבריו, ולפיהם:
"משרד התחבורה רואה ברחוב בר-אילן עורק תנועה ראשי המחבר את שכונות צפון ירושלים למרכזה ודרומה, בכל ימות השבוע. לא יעלה על הדעת סגירתו של ציר זה לתנועה בשבתות או בכל מועד אחר. הסדרים לסגירת רחובות בשבתות יתכנו רק ברחובות מקומיים לאחר בדיקה מדוקדקת, ובוודאי לא בצירים עורקיים חשובים".
עמדה זו, כפי שציין המפקח על התעבורה בתצהירו מיום 29.7.1996, מעוגנת ב"היבטים תעבורתיים מובהקים". מבחינה זו, לא התחולל מאז כל שינוי. אם כן, מה קרה אשר הצדיק שינוי בעמדת הרשויות לעניין סגירת הכביש? מה התרחש וגרם לכך שהמפקח על התעבורה, אשר הביע שלילה נחרצת לרעיון של סגירת הכביש אך בנובמבר 1994, סבר כי יש לסגור את הכביש פחות משנתיים אחר כך, בחודש יולי