42. אכן, עמדת השר בענייננו, על רקע שתי ההחלטות דלעיל אשר התקבלו בעניינים דומים, מהווה שינוי קיצוני בכל מה שידענו עד כה באשר לסגירת רחובות בשבתות בשל דרישות של בני הציבור החרדי. אם נאשר את עמדת השר בענייננו, נימצא קובעים נורמה חדשה. על-פי נורמה זו, ניתן יהיה לסגור כבישים עורקיים נוספים בעלי חשיבות תעבורתית, בנימוק של רגישותו הדתית של הציבור בסביבתם. רגישות זו תגבר על צורכי התעבורה של מרבית הציבור, אשר הינו חילוני, ותהפוך לשיקול מכריע בקביעת אסור ומותר בתנועה בשבתות. על הציבור החילוני יהיה להסתגל, כעניין של שיגרה, לנסוע בשבתות בכבישים עוקפים.
אמת, בעניין שבפנינו עלינו לשקול את הנסיבות הנוגעות אליו בלבד, ולאלה התייחסתי בפסק-דיני. אך איזון כזה או אחר של האינטרסים ושל השיקולים הצריכים לעניין שבפנינו יש עמו תקדים לעתיד. יש עמו קביעת עמדה שאותה יצטטו ושעליה יסתמכו בפרשות אחרות. דברו של בית-משפט זה נשמע למרחוק. בבואו לפסוק דינו, אל לו לבית-המשפט להתעלם מכך. עליו לראות גם את הדברים בהקשר הכולל שלהם. עליו להיות מודע לדרך אשר הוא סולל בפסיקתו. אם עד כה ביקשו להסתמך בקשר לשיקול של פגיעה ברגשות דתיים כנימוק לסגירת רחובות ראשיים על פרשת הליגה [1] ועל פרשת ברוך [2] – שני מקרים שבהם נמצא כי היו נסיבות מיוחדות אשר הצדיקו סגירת רחובות בשבתות – עתה יימצא עוגן להסתמכות כזו בפרשה שבפנינו. אם נאשר את עמדתו של השר בענייננו, תהיה בכך בשורה חדשה. על-פי בשורה זו פגיעה ברגשות דתיים תיהפך לעיקר. אותה דרישה לסובלנות ולוויתורים מצד שומרי השבת תיעלם, ונסיעה בדרכים עוקפות תיהפך לשיגרה. כך, אפילו שיהיה מדובר בסגירה בשבתות של דרכים עורקיות מרכזיות אשר התנועה בהן בשבתות רבה. מנימוקים מובנים לא אביא דוגמאות, אך רואה אני לנגד עיניי סגירה קרובה של רחובות ראשיים נוספים בירושלים
--- סוף עמוד 116 ---
בשבת, רק משום שהנסיבות הנוגעות לרחובות אלה אינן שונות משמעותית מאלה שבפרשתנו.
ודוק: בדבריי אלה לא החשש מפני "מדרון חלקלק" היה לנגד עיניי, אף כי גם בו אין לזלזל. החשש הוא שיישום הנורמה החדשה העולה מפסק-דינו של חברי הנשיא עלולה להיות לה השלכה מעשית, כבר היום, ובוודאי בעתיד, לעניין סגירתם, ולו החלקית, של רחובות נוספים בירושלים.
43. בעניין זה רואה אני להוסיף הערה. בין התנאים שבהחלטת השר לסגירה חלקית של רחוב בר-אילן נזכר התנאי שהכניסות לירושלים תישארנה פתוחות. לכאורה, תנאי שיש בו להרגיע את אלה הרוצים להגיע ברכבם לירושלים בשבתות ובמועדים. אלא שעצם הצורך בתנאי זה יש בו כדי להדאיג. וכי מה, האם עלה בדעתו של מישהו כי קיימת אפשרות שהכבישים בכניסה לעיר ייסגרו לתנועה בשבת? האם יעלה על הדעת לסגור את הכניסה לעיר הבירה בפני תושבי הארץ כולה אשר ברצונם לבקר בה בשבתות ובחגים? על-פי החלטת השר, כאילו מובטח הדבר רק במסגרת סגירתו החלקית בשבתות של רחוב בר-אילן. לא אכחד, שחושש אני מהדינמיקה העלולה להתפתח בעקבות החלטת השר על תנאיה.