44. אסכם אפוא את עיקרי ההנמקה העומדת ביסוד פסק-דיני. הגעתי למסקנה, כי הפתרון שאליו הגיע שר התחבורה אינו סביר, במידה המחייבת את התערבותנו. מסקנה זו מעוגנת בנתוניו המיוחדים של רחוב בר-אילן והכביש העובר בו, ומהם עולה כי מדובר בציר תנועה ראשי, אשר הנסיעה בו בשבת חשובה למספר גדול מבני הציבור החילוני. מכך נובע, כי השיקול בדבר פגיעה ברגשות הציבור החרדי המתגורר בסמוך למקום צריך להידחות בפני שיקול זה.
מאופיו זה של הכביש נובעת גם העמדה של הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה – על רקע ההיבטים התעבורתיים המובהקים הנוגעים לעניין – כי אין מקום לסגירה כלשהי של הכביש. מסקנתי כי החלטת השר אינה יכולה לעמוד מעוגנת גם בכך שלא הובא כל נימוק ממשי אשר ניתן לעגן בו את החלטת השר לסטות מן העמדה החד-משמעית של הגורמים המקצועיים במשרדו, ואשר יכול לבסס את השינוי המהותי לעומת ההסדר אשר נהג במשך שנים רבות במקום. בתוך כך, סברתי כי אין מקום לייחס משקל ניכר, בנסיבות העניין, לטענה בדבר קיומם של כבישים חלופיים, בין השאר בשים לב לכך שעובדה זו עמדה לנגד עיניהם של הגורמים המקצועיים עת גיבשו את
--- סוף עמוד 117 ---
עמדתם החד-משמעית נגד סגירת הכביש, ובשים לב לכך שאין זה פתרון מספק מהנימוקים שהוזכרו לעיל.
מסקנתי מעוגנת גם בכך, שלא ניתן משקל לפגיעה בציבור המבקש להגיע בשבתות ובמועדי ישראל לרחוב בר-אילן או לסביבותיו. בתוך כך, לא ניתן כל משקל לפגיעה בציבור החילוני המתגורר ברחוב וברחובות הסמוכים לו.
על בסיס כל אלה, הגעתי למסקנה, כי האיזון המשתקף בהחלטת השר חורג ממיתחם הסבירות, וכי יש להתערב בהחלטתו.
אפילוג
45. אין זה סוד, והדבר עולה גם מן החומר שבפנינו, לרבות דברים שצוטטו לעיל מתוך דוח ועדת צמרת, כי במשך תקופה ארוכה שקדמה לקביעת ההסדר על-ידי המפקח על התעבורה ביום 10.7.1996, אירעו ברחוב בר-אילן הפרות סדר חמורות, אשר הגיעו גם לכלל הפעלת אלימות. עניין זה אף עלה בעתירה קודמת (בג"ץ 4712/96 סיעת מרצ – ישראל הדמוקרטית – רצ, מפ"ם, שינוי ואח' נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל ואח' (להלן – פרשת סיעת מרצ [74])), אשר הופנתה כנגד החלטה של משטרת ישראל לא לאשר לחילונים לקיים תהלוכה במקום. בפסק-דיני באותו עניין, תיארתי את המצב במקום על בסיס הנתונים שבתצהיר התשובה של מפקד מחוז ירושלים (בעמ' 826 לפסק-הדין):
"....בשנה האחרונה, כמעט מדי שבת, נאלצה המשטרה להתמודד עם ניסיונות להפרת הסדר הציבורי מצד גורמים חרדיים במקום. מדי שבת מתגודדים במקום מאות חרדים בצדי הדרך. הם משמיעים קריאות נגד המכוניות הנוסעות במקום. לעתים, נעשים ניסיונות להשליך אבנים על המכוניות הנוסעות, או להניח חפץ על הכביש".